Quotation_auto zu Dewarim 3:7

וישמע הכנעני מנין לכותי שקונה ישראל למעשה ידיו דכתיב וישב ממנו שבי (כתוב ברמז תרס"ז). וישב ממנו שביה אין כתיב כאן אלא שבי שפחה אחת שבו מהם, זה שאמר הכתוב כי לא כצורנו צורם, אמרו ישראל לא כשם שאתה מתקיף אותנו על אויבינו אתה מתקיף אויבינו עלינו, במדין כתיב שא את ראש מלקוח השבי וגו' וששים אלף וגו' וכתיב ושלל הערים בזונו לנו אבל כשבא עמלק שבו שפחה אחת. המחזיק בנכסי הגר כיצד יעשה ויתקיימו בידו יקח בהן ספר תורה. רב ששת אמר אפילו בעל בנכסי אשתו, רבא אמר אפילו עבד רווחא בעיסקא. רב פפא אמר אפילו מצא אבדה, רב נחמן בר יצחק אמר אפילו תפילין, א"ר חנן מאי קראה וידר ישראל נדר לה' ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם. ארבע נדרו (כתוב ברמז קכ"ב):

ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו. זהו שאמר הכתוב אשרי אדם מפחד תמיד וגו' כך מדת הצדיקים אע"פ שהקב"ה מבטיחן אין פורקין יראה מהם, וכן ביעקב כתיב וירא יעקב, למה נתירא, אמר שמא נתלכלכתי אצל לבן בכלום, וכתיב ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך והניחני הקב"ה. ואף משה תפס את היראה, ולמה נתירא אמר שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון או נתלכלכו בעבירה, אמר ליה הקב"ה אל תירא [כולן השלימו בצדק. אל תירא] שלא עמד בעולם גבור קשה ממנו שנאמר כי רק עוג מלך הבשן וגו' והוא נשאר מהגבורים שהרגו אמרפל וחבריו שנאמר ויכו את רפאים וגו', וזה פסולת שלהם כפריצי זיתים (שיוצאין) הפליטין מתחת הגפת שנאמר ויבא הפליט זה עוג. וכונתו היתה שיצא אברהם ויהרג, נתן לו הקב"ה שכר רגליו וחיה (הרבה) [כל אותן] שנים עד שנפל ביד בניו. כשבא משה לעשות עמו מלחמה נתירא ממנו, אמר אני בן ק"כ שנים והוא בן ת"ק שנה אילולי שיש לו זכות לא חיה כל אלו השנים, אמר הקב"ה למשה אל תירא אותו. ונחרם אותם והלא כתיב שם וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו, אלא גופן החרימו שלא ליהנות מהן כלום: