Quotation_auto zu Dewarim 32:2

ואמר כשעירים עלי דשא לרמוז על רוח סערה עושה דברו. וכל זה כלול באומרו האזינו השמים ותשמע הארץ. לפי שכל אלו המלאכים כלולים בשם ה'. מהם מצד הרחמים שזה רמז למים. ומהם מצד הדין רמז לאש. ומהם בינונים ואמצעים מצד הרוח. ומהם יותר שפלים מצד הארץ. וזהו השמים והארץ. כאומרו ישמחו השמים ותגל הארץ. ראשי תיבות שם ה'. ואחר שכולכם כלולים בשם ה'. גדלו לה' אתי. ולכן כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. וכן רמז באומרו האזינו השמים ותשמע הארץ. על ארבעה יסודות שבהם נבראו שמים וארץ. ולפרש שבמעשה בראשית הקב"ה קרא לאלו האומנים לבריאת שמים וארץ. כאומרו נעשה אדם וכמו שפירשתי במקומו. עכשיו שהיה רוצה לעשות עולם חדש כאומרו זכור ימות עולם. שזה רמז לששת ימי בראשית. רצה לקרוא לאומנים שהיו במעשה בראשית שהם הארבעה יסודות הכלולים בשמים ובארץ שיעמדו בכאן. והרמז בזה לפי שבזאת השירה כלולה תחיית המתים. כאומרו אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא. ובאותו זמן יתבטלו אלו הארבעה יסודות. כאומרו התנערי מעפר קומי שבי ירושלם בקיום חזק. אחר שיתנערו מעפרם ומיסודם הראשון. ויהיו מורכבים בהרכבה אחרת יותר דקה. כאומרו בלע המות לנצח. וזהו יתפתחו מוסדי צוארך שהם היסודות שהיו סבת המות:

ואמר האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ. לפי שמשה מדרגתו היתה למעלה מהנביאים. ולכן אמר האזנה בשמים. לפי שהוא היה קרוב אליהם והם היו מדרגתו. כאומרו הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. ואמרו שהמן היה יורד בזכות משה. ולכן אמר וישבות המן ממחרת. ולפי שמשה היה רחוק מן הארץ כאומרו של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש היא. ולא מדרגת הארץ. לכן אמר ותשמע הארץ. כמי שהיה רחוק ממנה. אבל ישעיהו עליו השלום אמר להפך שמעו שמים והאזיני ארץ. לפי שהיה רחוק מן השמים וקרוב מהארץ. ועם כל זה אמרו בזוהר שכשאמר ישעיהו ע"ה שמעו שמים. בקשו שמים וארץ להרעיש עליו ואמרו מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לומר לשמים שישמעו. עד שאמר כי ה' דבר. כלומר למה חרה לכם על דברי. כי אין אני המדבר אלא ה' דיבר. אבל משה רע"ה אמר בלי יראה. האזינו השמים ואדברה. כי אני הוא המדבר הנני. והנה במאמר הזה הודה מרע"ה לומר. שהוא היה במדרגה יותר גדולה מהשמים. וששמים וארץ הם נכנעים ומשועבדים לו. ושיש להם להאזין ולשמור דבריו ולבטל תנועתם מלפניו. אחר שהוא בעל התורה. וכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה. ולכן כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. ולא הוא לבדו יכול לעשות אלא כל הצדיקים והנביאים יש להם כח זה לבטל תנועתם. אחר שישראל אינם תחת ממשלות השמים. אלא חלק ה' עמו והם למעלה מהם. כאומרם ז"ל כל העו"ג ניתנו לשרים ידועים. וישראל באי זה מקום ניתנו. השיבו ואמרו ויתן אותם אלהים ברקיע השמים. לפי שאין מזל לישראל. ולכן אמר יהושע שמש בגבעון דום. וכן נקדימון בן גוריון שנקדה לו חמה. ולכן אמר באברהם הבט נא השמימה ואמרו שהגביהו למעלה מן השמים. וכן מרע"ה אמרו שעמדה לו חמה במלחמת סיחון ועוג. וכן במחלוקת קרח ועדתו גזר אומר אם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה. ועשתה מאמרו מיד ותפתח הארץ את פיה. ולכן אמר עכשיו האזינו השמים ואדברה. כמו שכבר האזנתם לי. ותשמע הארץ. כמו שהיא רגילה לשמוע. ולכן עתה אני רוצה שתאזינו לי ותבטלו תנועותיכם ותעמדו במקומכם בלי תנועה. ולפי שהשוטים אומרים שאם יעמדו השמים מתנועתם אפילו רגע אחד שהיה העולם חרב. לזה אמר להם שוטים יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי. כלומר כשהשמים יעמדו מתנועתם ולא יפעלו פעולתם ולא יריקו מטר והאדמה לא תתן את יבולה. אז יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי. כי מצד התורה שנקראת מים חיים. ירדו טל ומטר וירדו חיים לעולם. אע"פ שהשמים יהיו נעצרים ועומדים מתנועתם. לפי שהשמים אין להם מצד עצמם אלא מצד מאור התורה. ולכן אחר שהנביא או הצדיק הוא בעל תורה. הוא יכול לבטל מאור השמש כשירצה. ולבטל תנועת השמים. אחר שהאור המגיע לשמש הוא מצד הצדיק ומאור תורתו. ולכן האדם למעלה מן המלאכים ומן השמים:

ולכן אמר המשורר השם אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. שרצה להודיע מעלת האדם השלם. אשר הוא עולה בחכמתו על הגרמים השמיימים ועל המלאכים. עד שבסבת האדם [השלם] גדולת השם נודעת בעולם. כמו שאמרו שאמר באברהם ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי. אבל אח"כ כשהודיע גדולת הקב"ה בעולם אמר אלהי השמים ואלהי הארץ. ולכן אמר ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. בסבת האדם השלם המודיע שמך כי טוב נגד יריאך. עד שלרוב מעלתו תנה הודך על השמים. והמפרשים אמרו כי תנה הודך הוא כמו אשר נתת. ואני אומר שפירושו כפשוטו. והוא כמו תנה את נשי ואת ילדי. ופירושו כי לרוב מעלת האדם הוא נותן הוד וזיו על השמים. לרמוז שזיו השמים ואורם אינו אלא מצד האדם. שנותן אור וזיו לשמים להאיר על הארץ. ואם לא היה האדם. השמים לא יהלו אורם וכוכבי השמים וכסיליהם חשכו נרם. לפי שאין להם אור מצד עצמם. אלא מצד האדם שנותן להם אור מצד אור התורה. וזהו אשר תנה הודך על השמים. וא"ת מהיכן בא לאדם האור הזה. לזה אמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז. לרמוז שאין העולם מתקיים אלא בשביל הבל פיהם של תינוקות שעוסקים בתורה. וזהו הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל. לומר ששבעת ימי בראשית מתקיימים בסבת אלו שבעה הבלים שמנו בפסוק זה. והם כנגד שבעה קולות שנאמרו במתן תורה. ואע"פ שאמרו חמשה קולות ושבעה קולות ועשרה קולות כולם נתכוונו לדבר אחד. וזהו הכל הבל שכל העולם נתקיים בסבת הבל התינוקות. וזהו מפי עוללים ויונקים יסדת עוז. ומהבל קולם יסדת עוז שהיא התורה. כאומרו הקול קול יעקב ואם לאו הידים ידי עשו. להשליך אמת ארצה והמלכות הרשעה עשתה והצליחה. וזהו למען צורריך להשבית אויב ומתנקם. בסבת התורה. עד שלסבת זה האדם מושל בעולמות כולם. וכנגד העולם העליון ותחסרהו מעט מאלהים. וכמו שאמרו במרע"ה ומשה עלה אל האלהים כל האנשים אין עולים אלא למעלת גדולה או עושר או מלכות. ומשה עלה למעלת אלהים. וזהו ותחסרהו מעט מאלהים. וכמו שאמרו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד. לקיים ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו. לפי שהוא נותן זיו והדר לשמים. וכנגד עולם השפל אמר כל שתה תחת רגליו צונה ואלפים כולם. צפור שמים וגו'. ואחר שזה כן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. ולא אמר בכאן על השמים. להורות על מעלת האדם שהוא למעלה מן השמים. אחר שהוא נותן האור לשמים בסבת התורה. וזהו האזינו השמים. ואע"פ שתעמדו מתנועותיכם. יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי. אע"פ שהשמים לא יריקו טל ומטר. ולפי שהטל ומטר לבדם לא יועילו כל כך בלי רוחות לגדל העשבים והדשאים. לזה אמר כשעירים עלי דשא וגו'. ואחר שזה כן כי שם ה' אקרא ואני עוסק בתורתו. הבו גודל לאלהינו והאזינו ושמעו קולי: