Quotation_auto zu Dewarim 32:27

והנה יש לך לידע כמו שהודעתיך למעלה. כי זאת הפרשה היא כלל כל התורה כולה וכל דברי הנביאים. וכן רמז בזה כל ד' גליות וגאולתם. ותחיית מתי ישראל. ובנין בית המקדש. וכן יש בהתחלת הפרשה ענין בריאת שמים וארץ. וגלות מצרים. וענין מתן תורה. וכל ענייני המדבר. וענין ביאת ארץ כנען. כנגד בריאת העולם אמר האזינו השמים וגו' הצור תמים פעלו. הוא פועל שמים וארץ. זכור ימות עולם. הם ששת ימי בראשית. בינו שנות דור ודור הם דור המבול ודור הפלגה כמו שפירשתי שם. בהנחל עליון גוים זהו חלוק הארץ לשבעים שרים. וכל אלו הדברים היו למספר בני ישראל. כנגד גלות מצרים אמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. ששם סבלו חבלים ומכות בכור הברזל במצרים. ימצאהו בארץ מדבר כשיצאו ממצרים וסגר עליהם המדבר. שם מצאם נאמנים כאומרו לכתך אחרי במדבר. וכנגד מתן תורה אמר יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו. ואולי רמז זה על שבת ודינין של מרה דכתיב שם שם לו חוק ומשפט. יצרנהו כאישון עינו בים. כנשר יעיר קנו כדכתיב שם ואשא אתכם על כנפי נשרים. יפרוש כנפיו יקחהו במשכן. ישאהו על אברתו בנחלי ארנון ובמעברות הירדן. כנגד ביאת הארץ אמר ה' בדד ינחנו ירכיבהו על במותי ארץ וגו'. ובסבת טובות הארץ וישמן ישרון ויבעט וגו'. והלכו אחרי ע"ז. וזה יזבחו לשדים לא אלוה. וכנגד גלות ראשון שהוא גלות בבל. אמר ויאמר אסתירה פני מהם. לפי שלא היה אלא שבעים שנה ודומה להסתר פנים. ואני אקניאם בלא עם. דכתיב הן ארץ כשדים זה העם לא היה. כי אש קדחה באפי זהו ממרום שלח אש בעצמותי. ובזה האש ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים. זהו ירושלים הרים סביב לה. אספה עלימו רעות. זהו ארבעת שפטים הרעים שהתנבא יחזקאל ושאר הנביאים. והם רעב ודבר וחיה רעה וחרב. כנגד הרעב אמר מזי רעב. כנגד הדבר אמר וקטב מרירי. דכתיב מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים. וכנגד החיה ושן בהמות אשלח בם. וכנגד החרב מחוץ תשכל חרב וגו' דכתיב להכרית עולל מחוץ. יונק עם איש שיבה. דכתיב משער שבתו. עד כאן הגיע גלות בבל. וכנגד גלות מדי אמר אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם. כי כן נאמר בהמן להשמיד להרוג ולאבד. לפי שידע בצוואת השם כנגד עמלק זקנו דכתיב ביה תמחה את זכר עמלק. ואמר לולי כעס אויב אגור. לפי ששם נגזרה עליהם גזירה. בסבת סעודת אחשורוש שנהנו ממנה ושתו מיינם. אף על גב דכתיב שם אין אונס. וכן לפי שהשתחוו לצלם נבוכדנצר. ובסבת זה כבר נתחייבו כליה חס ושלום. לולי כעס אויב אגור. הוא עמלק והמן שנקראו אויב כדכתיב האויב תמו חרבות לנצח. ובשביל שלא יגבה לבם לומר ולא ה' פעל כל זאת אניחם. ולפי שהם חטאו באלו השני עונות. רמז עליהם בזה החלק. וכנגד צלם נבוכדנצר שהשתחוו ישראל. אמר כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים. כמאמרם ז"ל על פסוק ולנו בשת הפנים כהיום הזה. שבשעה שראו או"ה שיצאו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. אמרו אומה שהיה להם אלוה כזה השתחוו לצלם. עד שאמרו שבאותה שעה זרקו רוק בפניהם של ישראל. וזהו ולנו בושת הפנים. וזהו ואויבינו פלילים שאפילו אויבינו הודו כי לא כצורנו צורם. וכנגד היין ששתו בסעודת אחשורוש. אמר כי מגפן סדום גפנם וגו' חמת תנינים יינם. כי עשו הוא אדום הוא נחש הקדמוני. וראש פתנים אכזר. זה המן שהיה אכזר יותר מעמלק דכתיב ביה טף ונשים ביום אחד. ובעמלק כתיב ויזנב בך כל הנחשלים אחריך. ולכן אמר הלא הוא כמוס עמדי זה האכזריות. אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה. חתום באוצרותי דכתיב כי יד על כס יה וכו'. שהשם שם ידו על כסאו ואוצרותיו שהוא חותמו של הקב"ה להנקם מעמלק. וזהו חתום באוצרותי לי נקם ושלם לעת וכו':

גם בחור גם בתולה לא אלו בלבד אלא יונק עם איש שיבה, וכה"א כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים. ד"א גם בחור אתם גרמתם לי לשלוח יד בבחירי, וכה"א ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו. גם בתולה מלמד שהיו מנוקין מן החטא כבתולה זו שלא טעמה טעם חטא. יונק שהיו יונקין דברי תורה כיונק זה שיונק חלב מדדי אמו. איש שיבה אל תקרי איש שיבה אלא איש ישיבה מלמד שהיו כלן ראויין לישב בישיבה, וכה"א הכל גבורים עושי מלחמה, וכי מה גבורה עושים בני אדם המהלכים בגולה ומה מלחמה עושים בני אדם הזקוקין בזיקין ונתונין בשלשלאות, אלא הכל גבורים גבורים במלחמתה של תורה, וכה"א ברכו ה' מלאכי גבורי כח, עושי מלחמה שהיו נושאין ונותנים במלחמתה של תורה, וכה"א על כן יאמר בספר מלחמות ה', ואומר והחרש והמסגר אלף, חרש אחד מדבר והכל שותקין, מסגר הכל יושבין לפניו ולמדין הימנו אחד פותח ואחד סוגר לקיים מה שנאמר ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח. אמרתי אפאיהם אמרתי באפי איה הם. אשביתה מאנוש זכרם אמרתי לא יהיו בעולם אבל מה אעשה להם. לולי, לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם. ד"א לולי ויאמר להשמידם לולי משה בחירו. לולי כעס אויב אגור, מי גרם לי ליפרע מאלו כעס של אומות שהיה ככנוס לתוך מעיהם, אגור אין אגור אלא כנוס שנאמר דברי אגור בן יקא, ואומר ישיא מות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם. פן ינכרו צרימו, בשעת צרתן של ישראל מנכרין אותם ועושין אותן כאילו אין מכירין אותם בעולם, וכן מצינו כשבקשו ישראל לברוח כלפי צפון היו מסגירין אותן שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי צר, בקשו לברוח כלפי דרום היו מסגירין אותן שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי דמשק, לברוח כלפי מערב היו מסגירין אותן שנאמר משא בערב ביער בערב, בשעת טובתן הן מכחשין להן ועושין להן כאילו הן אחין, וכן עשו אמר ליעקב יש לי רב אחי יהי לך אשר לך, וכן חירם אמר לשלמה מה הערים אשר נתתה לי אחי. לא ה' פעל כל זאת כמות שאומרים אותן השוטים הלא בחזקנו לקחנו לנו קרנים: