Quotation_auto zu Dewarim 34:4
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃
Und der HERR sprach zu ihm: 'Dies ist das Land, das ich Abraham, Isaak und Jakob geschworen habe und gesagt habe: Ich werde es deinem Samen geben; Ich habe dich veranlasst, es mit deinen Augen zu sehen, aber du sollst nicht dorthin gehen.'
צרור המור על התורה
אחר כך אמר ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ויראהו ה' את כל ארץ כנען. בענין שיתן עינו לטובה עליה ותהיה נוחה להכבש לבניו. והזכיר את הגלעד עד דן ואת כל נפתלי. לרמוז שאע"פ שהראהו את כל הארץ בכללה ושם עינו עליה לטובה. הראהו גם כן מקומות מיוחדים שהיה צריך שיתפלל עליהם. לפי הדברים העתידים להיות שם. כמו ארץ דן על ענין העגלים ונפתלי מענין סיסרא והמונו. וכן כל הדברים העתידים עד היום האחרון כמאמרם ז"ל. וחזר ואמר ואת הנגב ואת הככר בקעת יריחו עיר התמרים. אע"פ שאמר למעלה שעלה ראש הפסגה אשר על פני יריחו. ואחר שהיה על פני יריחו בהכרח הוא שיראנה מיד. אחר שהיא סמוכה שם. וא"כ למה חזר לומר בקעת יריחו עיר התמרים. אבל הענין היה כמו שכתבתי שהראהו ג"כ בפרט מקומות מיוחדים הצריכים תפלה ובקשה. ולפי שיריחו היתה ראשונה לבקש ונלקחה ע"י נס כמוזכר ביהושע. והיה צריך סיוע גדול ועזר תפלת משה. לכן הוצרך לומר שאע"פ שראה אותה בראשונה. כשעלה הוצרך לחזור לראותה פעם אחרת להתפלל עליה. בענין שתהיה נוחה להכבש. לפי שהיתה חזקה והיתה מנעולה של ארץ ישראל. ולכן אמר זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה. ואז"ל לאמר לאחרים שתאמר לאבות. הארץ שנשבעתי להם לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך. שתאמר להם שקיימתי השבועה ונתתיה להם. כי אחר שראית אותה בעיניך ונתת עיניך בה לטובה והתפללת עליה. הרי הם מוחזקים בה בזכותך אע"פ שלא תעבור שמה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy