Quotation_auto zu Dewarim 4:19

אמר ר' ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא מששת ימי בראשית. הדא הוא דכתיב ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי. צויתי את הים שיקרע לפני ישראל. צויתי את השמים ואת הארץ שישתקקו לפני משה שנאמר האזינו השמים. צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע שנאמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון. צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו שנאמר והעורבים צויתי לכלכלך שם. צויתי את השמים שיפתחו לפני יחזקאל. צויתי את הדג להקיא את יונה שנאמר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה. וישב הים לפנות בקר לאיתנו אין איתנו אלא תקפו שנאמר איתן מושבך. ר' נתן אומר אין איתן אלא לשון קשה שנאמר גוי איתן הוא. ומצרים נסים לקראתו מלמד שבכל מקום שהיה מצרי נס היה הים רץ כנגדו. משלו משל למה הדבר דומה ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לטרקלין פתח המלך חלון מזרחית יצאה והלכה לה. נכנס הנץ אחריה ונעל המלך בפניו את כל החלונות והתחיל מורה בו את החצים. כך כשעלה האחרון מישראל מן הים ירד האחרון של מצרים בתוך הים והתחילו מלאכי השרת זורקין בהן את החצים ואבני אלגביש אש וגפרית שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש. וינער ה' את מצרים כאדם שהוא מנער את הקדרה התחתון עולה למעלה והעליון יורד למטה.

לא תעשה לך פסל וכל תמונה יכול לא יעשה לו גלופה אבל יעשה לו אטומה תלמוד לומר וכל תמונה. יכול לא יעשה אטומה אבל יעשה לו מטע תלמוד לומר לא תטע לך אשרה. [יכול] לא יטע לו מטע אבל יעשה של עץ תלמוד לומר כל עץ. [יכול] לא יעשה של עץ אבל יעשה לו של אבן תלמוד לומר ואבן ומשכית וכו' יכול לא יעשה לו של אבן אבל יעשה לו של כסף ושל זהב תלמוד לומר אלקי כסף ואלקי זהב. לא תעשו לכם לא יעשה לא של כסף ולא של זהב. יכול לא יעשה לו של כסף ושל זהב אבל יעשה לו של נחשת ושל ברזל ושל בדיל ושל עופרת תלמוד לומר אלקי מסכה לא תעשה לך. יכול [לא] יעשה לו דמות כל פסל [אבל יעשה לו כל סמל] תלמוד לומר פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל. יכול לא יעשה דמות כל סמל אבל יעשה לו דמות בהמה חיה ועוף תלמוד לומר תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור. יכול לא יעשה לו דמות כל אלה אבל יעשה לו דמות דגים וחגבים שקצים ורמשים תלמוד לומר תבנית כל רומש באדמה תבנית כל דגה אשר במים. יכול לא יעשה לו דמות כל אלה אבל יעשה לו דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות תלמוד לומר ופן תשא עיניך השמימה וגו'. יכול לא יעשה לו דמות כל אלה אבל יעשה דמות מלאכים כרובים ואופנים תלמוד לומר אשר בשמים. אי אשר בשמים יכול יעשה דמות חמה ולבנה וכוכבים תלמוד לומר ממעל לא דמות מלאכים ולא דמות כוכבים ולא דמות חמה ולבנה. יכול לא יעשה דמות כל אלה אבל יעשה תהום חשך תלמוד לומר ואשר במים מתחת לארץ להביא את הבבואה דברי רבי עקיבא. ויש אומרים להביא את השברירין . כל כך רדף הכתוב אחר יצר הרע שלא ליתן מקום לאמתלאה של היתר. שנו רבותינו דמות צורות לבנות היו לרבן גמליאל על הטבלא בכותל שבהן היה מראה להדיוטות כזה ראיתם או כזה ראיתם. ומי שרי והכתיב לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני. אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשותן כמותן כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל וכו'. והתניא לא תעשון אתי כדמות שמשי המשמשין לפני במרום לא אסרה תורה אלא דמות ארבע פנים בהדי הדדי. אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה לישתרי אלמה תנן כל הפרצופין מותרין חוץ משל אדם אמר קרא לא תעשון אתי לא תעשון אותי. ומלאכים מי שרי והתניא לא תעשון כדמות שמשי כגון חיות הקודש ומלאכי השרת ואופנים ושרפים. לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון, ושבמדור התחתון מי שרי והתניא אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת. כי תניא ההיא לעובדן, לעובדן אפילו שלשול קטן נמי, אין הכי נמי ומסיפא דקרא אתי דתניא אשר בארץ לרבות הרים וגבעות ימים ונחלים אפיקים וגאיות. מתחת לרבות שלשול קטן [ועשיה גרידא מי שרי] שאני רבן גמליאל דאחרים עשו לו והא רב יהודה דאחרים עשו לו ואמר ליה שמואל סמי עיניה דדין. התם חותמה בולט הוה חיישינן לחשדא, דתניא טבעת שחותמה בולט אסור להניחה, ומי חיישינן לחשדא והא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא דהוה בה אנדרטא והוו עיילי בגווה שמואל ולוי ומצלו, רבים שאני, ורבן גמליאל נשיא הוה ורבים שכיחי בהדיה, ואי תימא לפרקים הוה, ואי תימא להתלמד עבד דכתיב לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות:

שאל אגריפס שר צבא את רבן גמליאל כתוב בתורה כי אנכי ה' אלהיך אל קנא כלום מתקנא אלא חכם בחכם גבור בגבור עשיר בעשיר. אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שנשא אשה על אשתו חשובה ממנה אין מתקנא בה פחותה ממנה מתקנא בה. אמר ליה זונין רבה לרבי עקיבא לבי ולבך ידעי בעבודת אלילים דלית בה מששא והא קא חזינן דאזלי ביה תבירי ואתו כי מצמדי אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם נאמן שהיה בעולם וכל בני עירו היו מפקידין אצלו שלא בעדים ובא אדם אחד והפקיד אצלו בעדים פעם אחת שכח והפקיד אצלו שלא בעדים אמרה לו אשתו בוא ונכפרנו אמר לה וכי מפני שוטה זה שעשה כן נאבד את אמונתנו. אף כך יסורין בשעה שמשגרין אותן על בני אדם משביעין אותן שלא ילכו אלא ביום פלוני על ידי פלוני ועל ידי סם פלוני כיון שהגיע זמנו לצאת הולך לבית פסלו אומרים יסורין דין הוא שלא נצא חוזרין ואומרים וכי מפני שוטה זה שעשה שלא כהוגן אנו נתיר את שבועתנו. והיינו דאמר ר' יוחנן מאי דכתיב וחלים רעים ונאמנים רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתן. אמר ליה רבה בר ר' יצחק לרבי יהודה והא איכא בית כסילים באתרין דכי מצטריך עלמא למטרא ולא אתי מיטרא שחטו ליה גברא ואתי מיטרא אמר ליה השתא איכו שכיבו לא אמרי לכו הא מילתא דאמר רב מאי דכתיב אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים מלמד שהחליקן בדברים כדי לטרדן מן העולם, והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין לו: