Quotation_auto zu Dewarim 4:24

ואמר ומי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים. לרמוז שאולי נאמר שהשם קרוב אלינו בכל קראנו מצד אהבתו אלינו. וכן האומות יאמרו כי מצד שמירת החוקים אנו חשובים חכמים. אבל החוקים והמשפטים מצד עצמם אינם הגונים ומקובלים. לזה אמר שאינו כן כי הם מצד עצמם חוקים ומשפטים צדיקים. והנה בתחלת הפרשה הודיע להם שבשמירת החוקים יזכו לרשת את הארץ. כאומרו שמע אל החוקים למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ. ואחר כך הודיע להם שבשמירת החוקים בארץ יחשבו חכמים ונבונים. כאומרו ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים. ואחר שהדבר כן. השמר לך פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. לאומרם בפה. ופן יסורו מלבבך. בענין שיהיו הפה והלב שוין. ולא די לך שתדבר בהם. אלא שתודיעם לבניך. באופן שיהיה נזכר לדורות הבאים. וכן תודיע לבניך יום אשר עמדת בחורב. כי הוא מהדברים הגדולים שבעולם. שרצה השם להוריד שכינתו וכבודו לדבר עמכם פנים בפנים. באופן שכשיבא שום אדם או נביא להכחיש אתכם לא תשמעו אליו. אחר שראיתם אותו פנים בפנים ותאמרו לי אין אנו מאמינים לך עד שיוסיף השם להראות לו וכמו שנראה כבראשונה. וזה שכתוב הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי. בענין שילמדו ליראה אותי ואת בניהם ילמדון. וידבר ה' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים וגומר ויגד לכם את בריתו עשרת הדברים. ולכן ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה. ולכן השמרו לכם פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל. מכל התמונות שבעולם שהזכיר. ולפי שתכלית הבהמות והדגים הם דברים שאין בהם ממש ואין צריך אזהרה גדולה. אבל אולי תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח. שהם דברים שנראה שיש בהם ממש. ונדחת והשתחוית להם. לזה אומר אני לך שאין בהם ממש. אבל חלק ה' אותם לכל העמים. שהם תחת מערכת הכוכבים. אבל אתכם לקח ה' לחלקו. ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים. ושבר כל המערכות להנחילכם את הארץ הטובה. ובשבילכם לקיתי ולא זכיתי לעבור לארץ. וזהו כי אנכי מת אינני עובר ואתם עוברים. ואחר שזה כן השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' ועשיתם לכם פסל. לרמוז שאע"פ שיעברו שאר כל מצות התורה השם לא יקפיד כל כך. אבל בענין ע"ז שהוא דבר שלא יכילהו השכל. לעשות פסל מעץ יבש ולעבדו. ולעזוב השם שהוא אש אוכלה. בזה הוא אל קנא. ומתחרה ברוגזו לכלות עובדי ע"ז. וזהו כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא. ורמז גם כן באומרו אש אוכלה הוא. על עונש ע"ז שהוא שריפת בתים וחרבן ערים. כאומרו ממרום שלח אש. והוא העונש המפורש למטה כאומרו העידותי בכם היום וגומר:

וכי תבאו אל הארץ וגו' עץ חיים היא למחזיקים בה רב הונא בשם רב אחא שלא יהו דברי תורה בעיניך כאדם שיש לו בת בוגרת ורוצה להשיאה לאחד אלא בני אם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך. משל למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא, א"ל אבא מתירא אני בדרך מפני הלסטים ובים מפני אפרטין, מה עשה אביו נטל מקל וחקקו ונתן בו קמיע ונתנו לבנו, אמר לו המקל הוה יהא בידך ואי אתה מיתירא מכל בריה. אף כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני היו מתעסקין בתורה ואי אתם מתיראין מכל בריה וכו'. דרש רבי יהודה בן פזי מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד בצוויך רק שעה אחת והרי בניך ממתינין לערלה שלש שנים, שמע בר קפרא אמר יפה דרש בן אחותי. ר' יהודה בר' סימון פתח אחרי ה' אלקיכם תלכו וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקדוש ברוך הוא כתיב בים דרכך ושבילך במים רבים ואת אמרת אחרי ה' אלקיכם תלכו וגו', ובו תדבקון וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהדבק. באש אותו שכתוב בו כי ה' אלקיך אש אכלה, כרסיה שביבין די נור וגו' ואת אמרת ובו תדבקון. אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק אלא במטע תחלה הדא הוא דכתיב ויטע ה' אלקים גן בעדן, אף אתם כשאתם נכנסין לארץ ישראל לא תתעסקו אל במטע תחלה כי תבואו אל הארץ ונטעתם. רבי יהושע דסיכנין בשם ר' לוי פתח הגדלתי מעשי א"ל הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לאבות הראשונים הגדלתי מעשי לעשות לבניכם מה שהתניתי עמכם. בניתי לי בתים ובתים מלאים כל טוב. נטעתי לי כרמים כרמים וזיתים אשר לא נטעת. עשיתי לי ברכות מים ובורות חצובים אשר לא חצבת וגו'. עשיתי לי גנות ופרדסים ארץ חטה ושעורה. ונטעתי בהם עץ כל פרי כי תבואו אל הארץ ונטעתם. מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה דא תרנגולא אמר רבי לוי בערביא צווחין לתרנגולא שבוי, הדאתרנגולת כדהוה לה אפרוחים דקיקין היא מכנשא להון ויהבה לון תחות אגפיה ומשחנא להון ומעדרנא קדמיהון וכד אינון רברבין חד מנהון בעו מיקרב לוותה והיא נקרה ליה גו רישיה וא"ל זיל עדור לך בקלקלתא, כך כשהיו ישראל במדבר ארבעים שנה הבאר עולה והמן יורד והשליו מצוי וענני כבוד מקיפות אותן ועמוד ענן נוסע לפניהם, כיון שנכנסו לארץ, א"ל משה כל חד וחד מכון יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין שנאמר כי תבואו אל הארץ ונטעתם. אדריינוס שחיק עצמות עבר באלין שבילי דטבריא וחמא חד גבר סבא קאים חציב חציבין, א"ל סבא סבא אי קרצת לא חשבת, א"ל קרצית וחשיכית ומה דהניא למרא שמיא למעבד יעביד. לישנא אחרינא אמר ליה אדריינוס אתה זקן עומד וטורח ומתיגע לאחרים. א"ל אדוני המלך הריני נוטע אם אזכה אוכל מפירות נטיעותי ואם לאו יאכלו בני, עשה שלש שנים במלחמה וחזר לאחר שלש שנים, מה עשה אותו זקן נטל כלכלה ומלא אותה בכורי תאנים יפות וקריב לפני אדריינוס, א"ל אדוני המלך קבל אלו התאנים שאני הוא אותו זקן שמצאת בהליכתך ואמרת אתה זקן מה אתה מצטער ומתיגע לאחרים, הרי כבר זיכני הקדוש ברוך הוא לאכול מפירות נטיעותי ואלו שבתוך הכלכלה מהם, אמר לעבדיו טלו אותה ממנו ומלאוה לו זהובים, עשו כך, נטל הזקן הכלכלה והתחיל הולך ומשבח בביתו לאשתו ולבניו וסח להם המעשה, היתה שכנתו עומדת שם ושמעה מה אמר הזקן, אמרה לבעלה כל בני אדם הולכים והקדוש ברוך הוא נותן להם ומזמין להם טובה ואתה יושב בבית חשך באופל הרי שכן שלנו כבד להמלך בכלכלה של תאנים ומלא אותה לו זהובים ואתה עמוד טול סל גדול ומלא אותו מיני מגדים מתפוחים ותאנים ושאר פירות שהוא אוהב אותם הרבה וכבדו בהן אולי ימלא אותו לך זהובים כמו שעשה לשכנו הזקן, הלך ושמע לאשתו ונטל סל גדול ומלא אותו תפוחים ותאנים טעון על כתפיו וקרב לפני המלך ואמר לו אדוני המלך שמעתי שאתה אוהב פירות ובאתי לכבדך בתאנים ותפוחים, אמר המלך לסרדינוטו טפחו אותן על פניו ועשאוהו דוגמא והלך לביתו ובוכה והיא סבורה שהוא בא בסל מלא זהובים וראתה פניו נפוחות וגופו מושבר ומוכה, א"ל מה לך, אמר לה שמעתי לך והלכתי וכבדתי אותו באותו דורון וטפחו אותן על פני, אלו שמעתי לך והטלתי בו אתרוגין כבר היו מתרגמין את פני ואת כל גופי וכל כך למה ללמדך שהנשים מפילות את בעליהן, לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות. אמר שלמה את הכל עשה יפה בעתו גם את העולם נתן בלבם העלם כתיב שאילולי שהעלים הקדוש ברוך הוא מבני אדם יום המיתה לא היה אדם לא בונה ולא נוטע שהיה אומר למחר אני מת מה אני עומד ומתיגע בשביל אחרים, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב לא תאמרו נשב ולא נטע אלא כשם שנטעו אחרים לכם כך היו נוטעים לבניכם לכך נאמר כי תבואו אל הארץ ונטעתם. זה שאמר הכתוב ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים, משל למלך שהיו לו פלגשים והיו לו מהן בנים הרבה והיה לו בן אחד מן מטרוניתא והיה מחבבו יותר מדאי, נתן המלך לכל בני הפילגשים שדות וכרמים ואחר כך נתן לבנו פרדס אחד שממנו היה כל קלרין שלו עולה, שלח הבן ואמר לאביו לבני הפילגשים נתת שדות וכרמים ולי נתת לי פרדסה זה היה לי ולפי שאני מחבבך יותר מאחיך נתתיו אותו לך, כך הקדוש ברוך הוא ברא את אומות העולם שנאמר ששים המה מלכות אלו האומות, אחת היא יונתי זו כנסת ישראל, וחלק הקדוש ברוך הוא לאומות כל העולם שנאמר בהנחל עליון גוים, ונתן לישראל ארץ ישראל, ממנה הקרבנות ולחם הפנים, ממנה הבכורים:

ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל. כשם שהזהבי הזה פושט ידו ונוטל הזהב מן הכור, כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, וכשם שהצפור נתונה ביד הצייד אם מבקש מתה היא ואם מבקש היה. כך היו ישראל שנאמר ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים, וכעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה והרועה נותן ידו ושומטה, כך הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי. רבי עקיבא אומר ספיקלטורין של פרעה היו מחנקין את ישראל בקירות בתים לבין והיו צועקין מתוך הקירות והקב"ה שומע את נאקתם שנאמר וישמע אלהים את נאקתם, ועוד שהיו שורפין את בניהם בכור אש זבח לאלהיהם שנאמר ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים. כי ה' אלהיך אש אכלה הוא (כב) כשבט ביד המלך, משל למה הדבר דומה למלך שנטל את הרצועה ותלאה בתוך ביתו ואמר לכם לעבדיו ולבני ביתו בזה אני מלקה ומכה והורג אתכם, דוב אורב אני משליט בכם ארי אני משליט בכם (כך) מלאך המות אני מביא עליכם, לכם נאמר כי ה' אלהיך אש אכלה: