Quotation_auto zu Dewarim 5:27

תנו רבנן בששה בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל, רבי יוסי אומר בשבעה בו. אמר רבא דכולי עלמא בראש חדש אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה מה להלן ראש חדש אף כאן ראש חדש. ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה כתיב הכא זכור את יום השבת וכתיב התם זכור את היום הזה אשר יצאתם מצרים מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום. כי פליגי בקביעא דירחא רבי יוסי סבר בחד בשבא איקבע ירחא בחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא. בתרי בשבא אמר להו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. בתלתא אמר להו מצוה הגבלה. בארבעה עבוד פרישה. ומשה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד [בהשכמה עלה] דכתיב וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני ובהשכמה ירד דכתיב לך רד ועלית מקיש ירידה לעליה מה עליה בהשכמה אף ירידה בהשכמה. ורבנן סברי בתרי בשבא איקבע ירחא בתרי בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא. בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי. בארבעה אמר להו מצות הגבלה. בחמשה עבוד פרישה. מיתיבי וקדשתם היום ומחר קשיא לרבי יוסי, אמר לך רבי יוסי יום אחד הוסיף משה מדעתו. דתניא שלושה דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה על ידו הוסיף יום אחד מדעתו מאי דרש, היום ומחר היום כמחר מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה דהאידנא נפקא ליה שמע מינה תרי יומי לבר מהאידנא. ומנין שהסכים הקב"ה על ידו דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא. פירש מן האשה מאי דרש אמר ומה ישראל שלא דברה עמהן שכינה אלא שעה אחת קבע להם זמן היו נכונים לשלשת ימים, אני שכל שעה ושעה שכינה מדברת עמי על אחת כמה וכמה. ומנלן שהסכים הקב"ה על ידו דכתיב לך אמור להם שובו לכם לאהליכם וכתיב בתריה ואתה פה עמוד עמדי. שבר את הלוחות מאי דרש אמר ומה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה כאן וישראל עשו העגל על אחת כמה וכמה. ומנלן דהסכים הקב"ה על ידו דכתיב אשר שברת יישר כחך ששברת. תא שמע והיו נכונים ליום השלישי. קשיא לרבי יוסי. הא אמרינן יום אחד הוסיף משה מדעתו. תא שמע שלישי שלישי בחדש ושלישי בשבת, קשיא לרבנן, אמרי לך רבנן הא מני רבי יוסי היא. שלישי שלישי למאי, לכדתניא וישב משה את דברי העם אל ה' וכתיב ויגד משה את דברי העם אל ה' מה אמר לו הקב"ה למשה ומה אמר להם משה לישראל ומה אמרו ישראל למשה ומה השיב משה לפני הגבורה זו מצות הגבלה דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר בתחלה פירש עונשה דכתיב וישב משה דברים שמשבבין דעתו של אדם ולבסוף פירש מתן שכרה דכתיב ויגד משה דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה. ואיכא דאמרי בתחלה פירש מתן שכרה דכתיב וישב משה דברים שמשיבין דעתו של אדם ולבסוף פירש עונשה דכתיב ויגד, דברים שקשין לאדם כגידין. תא שמע ששי ששי בחדש ששי בשבת כו'. ששי למאי רבא אמר לחנייתן. רב אחא בר יעקב אמר למסען. וקמיפלגי בשבת דמרה דכתיב בדברות אחרונות שמור את יום השבת כאשר צוך במרה דכתיב ביה שם שם לו חק ומשפט. מר סבר בראש חדש חנו וששי לחנייתן הוא ששי בחדש הוא ששי בשבת דאתחומין נמי אפקוד, ומר סבר אף למסען דיום שבאו לסיני נסעו מרפידים דאשבת אפקוד אתחומין לא אפקוד. ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן כי אתא רב אחא בר רב אדא אמר במערבא פסקי לה להאי קרא לתלתא פסוקי:

ארבעה דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום שבר הלוחות ופירש מן האשה וכו'. כיצד אמר אם ישראל שלא נזדמנו אלא לפי שעה ולא נתקדשו אלא לקבל י' דברות נאמר אל תגשו אל אשה אני שאני מזומן לכך בכל יום ובכל שעה ואיני יודע אימתי מדבר עמי אם ביום אם בלילה על אחת כמה וכמה והסכימה דעתו לדעת המקום. רבי יהודה בן בתירה אומר פה אל פה אדבר בו פה אל פה אמרתי לו פרוש מן האשה שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד. פירש מאהל מועד אמר ומה אהרן אחי שמשוח בשמן המשחה ומרובה בגדים אמר ליה הקב"ה אל יבוא בכל עת אני שאיני מזומן לכך על אחת כמה וכמה. שבר הלוחות כיצד בזמן שעלה ונטלן וירד שמח שמחה גדולה כיון שסרחו ישראל אמר אם אני נותן להן מזקיק. אני אותן למצות חמורות ומחייב אני אותם מיתה לשמים שכן כתוב לא יהיה לך. חזר לאחוריו וראוהו הזקנים ורצו אחריו אחז משה בראשי הלוחות והן אחזו בראשן וחזק כחו של משה יותר מכחן של שבעים זקנים שנאמר ולכל היד החזקה נסתכל משה בלוחות וראה הכתב שבהן שפורח וכבדו על ידי משה ונפלו מידיו ונשתברו. אחרים אמרו לא שבר עד שנאמר לו מפי הגבורה אשר שברת אמר לו יפה כחך ששברת. רבי מאיר אומר ויהיו שם כאשר צוני שנצטוה ושבר הלוחות. תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר לעולם יהא אדם זהיר בתשובה שמתוך תשובה שהשיב אהרן למשה פקרו האפיקורסים שנאמר ואשליכהו באש ויצא העגל הזה:

שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכים דעתו לדעת המקום. שבר את הלוחות, ופרש מן האשה, ופרש מאהל מועד [והוסיף יום אחד]. פרש מן האשה כיצד, אמר אם ישראל שלא נזדמנו אלא לפי שעה ולא נתקדשו אלא לקבל עשרת דברות נאמר להם אל תגשו אל אשה, אני שאני מזומן לכך בכל יום ובכל שעה ואיני יודע אימתי מדבר עמי אם ביום אם בלילה על אחת כמה וכמה והסכימה דעתו לדעת המקום. ר' יהודה בן בתירא אומר פה אל פה אמרתי לו לפרוש מן האשה שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם וכתיב ואתה פה עמוד עמדי. פרש מאהל מועד כיצד, אמר ומה אהרן אחי שנמשח בשמן המשחה ומרובה בגדים אמר לו הקב"ה אל יבא בכל עת אני שאיני מזומן לכך על אחת כמה וכמה. שבר את הלוחות כיצד, אמרו בשעה שעלה ונטלן וירד שמח שמחה גדולה, כיון שסרחו ישראל אמר אם אני נותן להן מזקיק אני אותן למצות חמורות ומחייב אני אותם מיתה לשטים שכתוב בהן לא יהיה לך וגו' חזר לאחוריו וראוהו הזקנים ורצו אחריו, אחז משה בראש הלוחות והן אחזו בראשן וחזק כחו של משה יותר מכחן של שבעים זקנים שנאמר ולכל היד החזקה וגו', נסתכל משה בלוחות וראה הכתב שבהן שפורח וכבדו על ידי משה ונפלו מידיו ונשתברו. אחרים אומרים לא שבר עד שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר אשר שברת אמר לו יישר כחך ששברת. ר' מאיר אומר ויהיו שם כאשר צוני ה' שנצטוה ושבר את הלוחות: