Quotation_auto zu Dewarim 6:1

ואמר אנכי עומד בין ה' וביניכם. לרמוז להם שאע"פ שאבותם שבאותו זמן כולם מתו. הן אני נשארתי לבדי וככחי אז כחי עתה. ואני הייתי אמצעי ביניכם לבין אלהיכם להגיד לכם את דבר ה' ואני יודע האמת. וכולם ניתנו מרועה אחד. והם הם עשרת הדברות הראשונות בלי תוספת ומגרעת. ולכן התחיל אנכי ה' אלהיך. ואין להאריך בהם שכבר פירשתים. וזה שאמר את הדברים האלה. בעצמם דבר ה' אל כל קהלכם. קול גדול ולא יסף. בלי תוספת ומגרעת. וכדי שלא תשכחום. ויכתבם על שני לוחות אבנים ויתנם אלי. ולפי שאמר למעלה השמע עם קול אלהים שהוא מהנפלאות הגדולות שבכל התורה. בא עכשיו לומר איך הם בפיהם הודו זה. כמו שאמר ויהי כשמעכם את הקול וגו'. היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי. ולפי שלא היה לכם כח לסבול יותר. אמרתם קרב אתה ושמע. כי כבר השגנו המבוקש שהיה רצוננו לראות את מלכנו. וזהו כי מי כל בשר. מורכב מבשר ודם. שישמעו קול אלהים כמונו ויחי. קרב אתה ושמע. ולפי שהיה נראה בזה שהיו בורחים מהשכינה. לזה אמר שאינו כן אלא מתוך חבה. וזהו וישמע ה' את קול דבריכם וגו'. היטיבו כל אשר דברו וגו'. ולפי שנראה דבר זר שנראה שדברו רע בהתרחקם מהשם. לזה אמר מי יתן והיה לבבם זה להם כל הימים ליראה אותי. רמז בזה איך היו יראים מהשם מצד מעלתו. ולזה היו מתרחקים ממנו בחשבם שלא היו ראויים להשיג השגה כזו כאומרם ומי כל בשר. עד שבזה השיגו מעלת היראה העליונה. לפי שיש שני מיני יראה. האחד שיש אנשים יריאים את השם מצד יראת העונש. והשני שיראים את השם מצד מעלתו ורוממותו. וזהו ראשית חכמה יראת ה'. ולא יראת העונש. וכן עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. ולא ירא הבן. וזאת היא היראה השלימה שהיא למעלה מעובד מאהבה. ולמעט האהבה נכנסת בזאת היראה. וזה שאמרו במסכת סוטה בסוף פרק כשם שהמים בודקים תניא ר' אומר נאמר ירא אלהים באיוב ונאמר ירא אלהים באברהם. מה ירא אלהים של אברהם הוא מאהבה. אף ירא אלהים הנאמר באיוב הוא מאהבה. ואברהם גופיה מנא לן דכתיב זרע אברהם אוהבי ע"כ. נראה מכאן שזאת היראה היא מאהבה. ועל זאת היראה אמר בכאן מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים. אחר שהם הכירו ערכם היות בשר בושה סרוחה רמה. והכירו ערך השם ורוממותו ומעלתו. עד שגזרו אומר שאין ראוי לשמוע עוד קול אלהים חיים. על זה אמר השם ואתה פה עמוד עמדי ואדברה אליך ואתה תדבר אליהם החוקים והמשפטים. ואחר שאתם שאלתם זה בפיכם. ראוי לכם שתשמרו את מצות ה'. וזהו ושמרתם לעשות כאשר צוה אלהים אתכם שפירושו שישמרו מה שיאמר להם משה. אחר שהם אמרו שיהיה אמצעי בינם לבין השם. ובזה והארכתם ימים. להורות על זה אמר וזאת המצוה החוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהיכם ללמד אתכם. ולכן ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך וגו':

דבר אל אהרן וגו'. לפי שכל מעשה הפרשה (באהרן) [בכהנים] הביא את אהרן והביא את בניו לכלל דבור שזה כלל שכל זמן שדבור לכהנים מעשה לכהנים דבור בישראל מעשה בישראל. דבור בכל אדם צריך להביא הגרים. יכול הדבר הזה שנאמר לאהרן ששמעו מפי הקב"ה, אמרת אלה (החקים) [המצות] והמשפטים וגו' הא כל המצות הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הכללים והפרטים הגופים והדקדוקים נאמרו למשה מסיני, ומה ת"ל לאהרן, אלא כל דבר שהיה הגון לאהרן היה נתלה באהרן וכל דבר היה הגון לישראל היה נתלה בישראל: