Quotation_auto zu Dewarim 9:3

שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן וגו'. עם גדול ורם וגו'. וידעת היום כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא וגו'. אל תאמר בלבבך בצדקתי הביאני ה' וגו'. אחר שכבר סלק להם הספק הנזכר. בא עתה לומר להם שהיה ירא מהם שיעלה בלבם שטות אחרת. לחשוב ולומר שבצדקתם ירשו את הארץ. ולזה אמר שמע ישראל. והבן וקבל מה שאני אומר לך. כי יש לך לדעת שאתה עובר את הירדן לרשת גוים גדולים ועצומים אשר אי אפשר בחיל ובכח להורישם. וזה שאמר אשר אתה ידעת מי יתיצב לפני בני ענק. אבל השם העובר לפניך הוא ישמידם למען שמו ולא בעבורך. ואולי תאמר כי בצדקתך אתה בא לרשת את ארצם לא תאמר כן כי לא בצדקתך וביושר לבבך. שרמז בזה כי אולי שאע"פ שלא יהיו בהם פעולות טובות מצדקה ומעשים טובים. יהיה בהם יושר ותמימות הלב. לזה אמר לא בצדקתך וביושר לבבך. אחר שאתה חושב מחשבות ועלילות בלבבך. ואומר שהגוים רבים. ושהארץ אינה טובה במזונות. ושהשם מוריש אותם בעבור צדקתך. וכן רמז באומרו וידעת היום כי ה' אלהיך. השלשה דברים שאמרנו למעלה שיש להם לידע. שהיכולת שלו. ויש לו שלוחים להורישם. ושהשלוחים לא יסבו בלכתם אלא שיעשו שליחותו. כנגד היכולת אמר וידעת היום כי ה' אלהיך הוא עובר לפניך ולו היכולת. וכנגד השלוחים אמר אש אוכלה שעושה מלאכיו אש לוהט להפרע מהם. וכנגד שיעשו שליחותם בלי איחור ושינוי. אמר והאבדתם מהר בלי איחור בסבת שלוחיו. ואולי אע"פ שיודו כי לו היכולת. יאמרו כי זכותם עמדה להם. לזה אמר אל תאמר בלבבך בצדקתי הביאני ה' כי לא בצדקתך ה' נותן לך את הארץ הטובה. כי לא די שאינך צדיק. אלא שאתה עם קשה עורף. וא"ת שאינו כן. זכור אל תשכח מעשיך הראשונים אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת ממצרים. ובחורב הקצפתם את ה'. בזמן קבלת התורה. וזהו בעלותי ההרה. וזהו ע"ד שאמר המשורר יעשו עגל בחורב בזמן ירידת המן והתורה. כי זה רע גדול כי אם עבר זמן מהם בנתים או שפסקו מהם אלו הטובות ניחא. אבל בעודם בתקפם ובטובם שכחו מושיעם. וזה שאמר ישעיה ע"ה על דרך תימה שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה' דבר. בנים גדלתי ורוממתי אותם. בעוד שהיו במעלות עליונות. והם פשעו בי. מהו והם כי הוא מיותר. אבל במה שאמרנו הוא מבואר. כי אע"פ שהשם גדלם ורוממם. אם פסקו מהם אותם המעלות ואז פשעו בי. אינו כל כך תימה. אבל והם בעודם במעלתם פשעו בי. וזה שאמר ובחורב הקצפתם את ה'. וכן יעשו עגל בחורב בזמן ירידת המן והתורה. עד שאמרו חכמים ז"ל שהאכילו לעגל מהמן. ובכאן הזכיר להם עון העגל ואמר קום רד מהר מזה. כמו שהם מהרו לעשות העגל כמו שאמר סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם מסכה. ומפני כבודם לא הזכיר בכאן עגל מסכה אלא מסכה. מפני שהיה להם דבר מגונה מאד מאד. כאומרו וימרו את כבודו בתבנית שור. ולא תאמר כשור של פטם אלא אוכל עשב שהוא מטונף מצד אכילת העשב. ובזה המרו עיני כבודו וחטאו מאד לה'. וזהו וארא והנה חטאתם לה' אלהיכם. שאמר לכם לא יהיה לך אלהים אחרים. ואתם עשיתם לכם עגל מסכה. ולטובתכם ואתפוש בשני הלוחות ואשברם. כמי שקורע שטר הכתובה או הקנין. בענין שלא יהיה פתחון פה להשם כנגדם. והזכיר סדר תפלתו. ותיקון העגל. ואח"כ הזכיר להם עון המרגלים וסדר תפלתו. ולפי שהיו בלא תורה. בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים ויכתוב ה' על הלוחות כמכתב הראשון ואשים את הלוחות בארון. וכל זה להורות על רשעתם. ולכן רצה השם לתת הלוחות במעמד ישראל. וזהו פסל לך ועלה אלי ההרה. וכן לפי חטאתם הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה'. ולא רצה לתת אותו לישראל. בענין שבכל זה תראו מה שאמרתי. כי לא בצדקתך ה' אלהיך מוריש אותם מפניך:

ואומר יום הששי הידוע להורות כי זה יום נבחר מכל הה' ימים אחר שבו נברא התכלית שהוא האדם הידוע שהוא ישראל. וכן אמר יום הששי להורות על מעלת זה היום כי בכל שאר הימים רמוזים בהם ישראל וא"ה כמו שכתבנו אבל ביום הששי בבריאת אדם לא נרמזו הישמעאלים אבל עם כל זה נרמזו בתחלתו באומרו בהמה ורמש וחיתו ארץ. ובזה נ"ל שיש בכאן סוד גאלתינו שהיא באלף השישי. ואע"פ שימשלו הישמעאלים בתחלת האלף הו' לשיבא אדם הרמוז הוא צמח צדיק הוא משיח. לא יהיה להם שום ממשלה לעד לעולם. וכל הממשלה תנתן לישראל הוא האדם הידוע. וזה נעשה אדם ואי זה האדם ירדה וימשול בעוף השמים ובבהמה ובכל הרמש הם ד' מלכיות. בענין שלא יהיה עוד גלות לישראל כמו שהיה בכל שאר הימים. שיש בכולם רמיזה על הישמעאלים כמו שכתבתי למעלה. אבל יום הששי הוא יום נבחר הוא האלף הששי שבו גאולתנו הוא יום שהב"ה ימלוך לבדו על כל העולם והאלילים כליל יחלוף ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. ולזה רמזו חז"ל באומרם השיר שהיו אומרים הלוים על הדוכן ביום הראשון היו אומרים לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה הוא כנגד יום ראשון שהיה ה' אחד ולכן נאמר בו יום ראשון ואז לה' הארץ ומלואה כי הכל היה שלו ולא היה מי שיכיר יכלתו ואחדותו. ביום השני היו אומרים גדול ה' ומהולל מאד כנגד האלף השני שבו הכיר אברהם לבוראו וגדלו בפי כל האומות והמלכיות. ביום הג' היו אומרים אלהים נצב בעדת אל לפי שבו ישב על כסא המשפט וירד על הר סיני לתת תורה לישראל ואף עפ"כ נתרבו המלכיות ולא ידעו ולא יבינו. ביום הרביעי היו אומרים אל נקמות ה' כנגד האלף הרביעי שבו נחרב ב"ה ועתיד ה' לנקום נקמתנו ונקמת ביתו. ביום החמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו כנגד האלף החמישי שבו תהיה הגאולה. ולכן צריך לשוב בתשובה ולעבור הרנה במחנה כדכתיב קומי רוני בלילה. ואנו מובטחים שהשם יגאול גאולתינו כמו שגאל ליוסף והצילו מצרתו ומגלותו. ולכן הזכירו בזה המזמור גאולת יוסף כדכתיב עדות ביהוסף שמו בצאתו. ביום הששי היו אומרים ה' מלך גאות לבש לפי שבו תהיה הגאולה השלימה לישראל והיה ה' למלך על כל הארץ. וזהו ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר בגבורה ועוז. ואע"פ שאני אומר עוז התאזר לא נתחדשה עתה המלוכה כי נכון כסאך מאז מעולם אתה והיכולת לך בכל הזמנים בשוה. לפי שבתחלת האלף הששי יתגברו המלכיות ויעלה לשמים שיאם. הבטיחנו בזה המזמור כי באותו יום יפלו ולא יקומו עוד. וזה נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם וכו' אע"פ שישאו נהרות קולם וישאו נהרות דכים שהם האומות. כדכתיב הוי המון עמים רבים. עכ"ז לא תירא ולא תחת מקולם ומהמונם כי אדיר במרום ה' והוא אדיר ועליון על כלם והוא יכניעם והוא ישמידם לפניך. ולכן תמצא שרמז בכאן כל ד' מלכיות ולקח כנגדם ד' לשונות של נהרות ומים והם נשאו נהרות ג' מקולות מים רבים אדירים משברי ים ונקראו אדירים. ולכן יבא אדיר אחר חזק מהם להפרש מהם. ורמז בזה שכמו שמקולות מים רבים נעשו אדירים משברי ים לפי שכל הנחלים הולכים אל הים ואז עולים גלי הים ויורדים ומשתברים ואין להם יכולת לעבור את גבולם כדכתיב גבול שמת בל יעבורון. וכל זה לפי שאדיר במרום ה' וגזר עליהם כן כדכתיב בשוא גליו אתה תשבחם. שמי שהוא אדיר במרום שהוא ה' ישברם כמו שמשבר גלי הים ואחר שעדותיך נאמנו מאד וכל דבריך ויעודיך וגזירותיך הם קיימות ונאמנות אמונת אומן כמו שראינו בעינינו וגזרת הים והמונו כי יתגעש ושטף ועבר מיד חשבה להשבר. וכן יהי רצון מלפניך כי לביתך נאוה קדש ותקיים דבריך ויעודיך שיעדת על ידי הנביאים לבנות ביתך. כן רמז באומרו לביתך נאוה קדש ה' לאורך ימים כי היה מתאונן על גלות ישראל ועל צרתם עד שכמעט לרוב הצרות נשארו מעט מהרבה ואם ה' ימתין לגאול לישראל עד אותו היום הרמוז בנביאים כדכתיב והיה באחרית הימים וכן הבטיחנו. ולכן אמר ירמיה ע"ה על זה היה דוה לבנו על הריגת זקנים ונערים. אבל על הר ציון ששמם אתה ה' לעולם תשב כסאך וכו' ואתה תבנה אותה כשרצה וא"א לה להפסד כי הארץ לעולם עומדת אבל לנו שאנו הולכים ומתמעטים בכל יום ויום עד שכמעט לא נשאר שריד למה לנצח תשכחנו לאותו נצח הרמוז בנביאים תעזבנו לאורך ימים האמור בנביאים באחרית הימים. ובמגילת איכה הארכתי בזה. וכן אמר בכאן עדותיך נאמנו מאד ואנו יודעין שהם אמת ותקיים דבריך שדברת לנביאים שהוא לאחרית הימים וזהו לביתך נאוה קודש שיהיה לאורך ימים לפי שהארץ לעולם עומדת אבל לישראל אין ראוי שתמתין להם לזמן ארוך כזה כי לפי שהצרות מתחדשות עליהם בכל יום כשיגיע אותו זמן לא ישאר מהם מאומה. וכן רמז המשורר אלו המלכיות במקום אחר באומרו לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם זה רמז לגלות בבל. ואמר בקום עלינו אדם על נבוכדנצר הרשע שהוא האדם הגדול בענקים. אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו כנגד גלות מדי כי שם נאמר להשמיד להרוג ולאבד ביום אחד בגזירת המן וזהו אזי חיים בלעונו. ואמר בחרות אפם בנו כמ"ש שם וימלא המן על מרדכי חמה ויבז בעיניו וכו'. אזי המים שטפונו כנגד גלות יון ולכן אמר בו נחלה עבר על נפשנו לפי שידוע מענין בגריס הרשע שכל כוונתו היתה להעבירם על דת ולבטל מהם מילה ושבת ושאר מצות בענין שיאבדו נפשותם וזהו נחלה עבר על נפשנו. נפשנו כצפור נמלטה להורות על רוב הצרות. ואמר עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ לרמוז על מה שאמרנו כי בששת ימי בראשית רמוזה גאולתנו ובפרט ביום ו' שבו נברא אדם ואין בו רמיזה על אומות העולם. וסוד אדם הוא סוד משיח כאומרו כבר אינש אתי. ותכלית הבריאה הוא בשביל ישראל כאומרם אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם. ואמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וכו'. וזה עזרנו בשם ה' כלומר אנו מובטחים שהשם יעזרנו אע"פ שאנו בצרה. אחר שהוא עשה שמים וארץ בסבתנו ולכן אנו מובטחים שיגאלנו ה' באלף ו' שהוא כנגד יום ששי שאנו אומרים ה' מלך גאות לבש. ביום ז' היו אומרים מזמור שיר ליום השבת שהוא יום מנוחה יום קדש ואין בו גלות ושעבוד כלל וזהו שאמרו לעתיד לבא אומרים מזמור שירו לה' שיר חדש שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים ועל זה כתוב בכאן יום הידוע לפי שהוא יום גאולתינו. וכן רמז באמרו יום הששי להורות כי בשם ה' נבראו שמים וארץ כאומרו כי ביה ה' צור עולמים. וזהו יום הששי ויכולו השמים ר"ת ה' ולכן שם יהו"ה רמוז בסוף הבריאה: