Quotation_auto zu Tehillim 1:5

אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא אבל עומדין בדין שנאמר רעים וחטאים. רעים בעולם הזה וחטאים לעולם הבא. רבי נחמיה אומר אלו ואלו אין עומדין בדין שנאמר על כן לא יקומו רשעים במשפט זה דור המבול וחטאים בעדת צדיקים אלו אנשי סדום. א"ל בעדת צדיקים אינן עומדין אבל עומדין הן בעדת רשעים. ר' יהודה אומר רעים בגופם וחטאים בממונם. רעים בגופם דכתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. חטאים בממונם דכתיב והיה בך חטא. לה' זו ברכת השם. מאד שמתכוונין וחוטאין. במתניתא תנא רעים בממונן דכתיב ורעה עינך באחיך האביון. חטאים בגופם דכתיב וחטאתי לאלקים. לה' זו ברכת השם. מאד זה שפיכות דמים שנאמר וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד. תנו רבנן אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להן הקב"ה כתיב ארץ ממנה יצא לחם מקום ספיר אבניה נתיב לא ידעו עיט. אמרו וכי מאחר שממנה יצא לחם ועפרות זהב לו למה לנו עוברי דרכים שאין באין אלא לחסרנו בואו ונשכח תורת רגל מארצנו שנאמר פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל. אמרו דאית ליה תורא מרעי חד יומא דלית ליה לירעי תרי יומי. ההוא יתמא בר ארמלתא דלא הוה ליה תורא יהבו ליה תורי למירעי אזל שקלינהו וקטלינהו א"ל דאית ליה תורא נשקול חד משכא דלית ליה נשקול תרי. דעבר במברא נתיב חד זוזא דלא עבר במברא נתיב תרי. דהוה ליה דרא דלבני אתי כל חד וחד ושקיל חד. א"ל אנא חד הוא דשקלי. דהוה שדי תומי או שמכי אתא כל חד וחד ושקיל חד. אמר אנא חד הוא דשקלי. מאן דעבר במברא יהיב ארבע זוזי ומאן דעבר במיא יהיב תמניא זוזי זמנא חדא אתא ההוא כובס להתם א"ל הב לי ד' זוזי כו' א"ל הב לי תמניא. פדעיה אתייה לדיינא א"ל זיל הב ליה ארבע זוזי דשקל לך דמא ותמניא דעברת במיא. ארבעה דייני הוו בסדום שקריי ושקרוריי זייפאי ומצלי דין. דמחי לה לאיתתא דחבריה ומפלה אמרי ליה יהבה נהליה עד דמעברא לך. דפסיק ליה לאודניה דחמריה דחבריה אמרי ליה הבה ניהליה עד דקרחא אודניה. דפדעיה ליה לחבריה אמרי ליה הב ליה אגרא דשקל לך דמא. אליעזר עבד אברהם אתרמי להתם פדעוהו ואתא לקמא דיינא א"ל הב ליה אגרא דשקל לך דמא שקל גלליה פדעיה איהו לדיינא א"ל מההוא אגרא דנפיק לי מינך הב ליה את וזוזיי כדקיימי קיימי. הוה להו הלולא אתא אליעזר יתיב אסיפא דכולהו א"ל מאן זימנך להכא א"ל אנת שקל גלימא ורהט יתיב גבי אחרינא א"ל הכי. נפק עד דנפקי כולהו ואכיל לסעודתא. הוה להו פוריא דהוו מגנו אורחין עלה כי אריך גייזי מניה וכי גוץ מתחי ליה. איקלע אליעזר להתם אמרי ליה קום גני אפוריא א"ל נדרא נדרי מיומא דמיתת שרה לא גנינא אפוריא. כי הוה מתרמי להו עניא יהיב ליה כל חד וחד דינר וכתיב שמיה עלה וריפתא לא הוו ממטי ליה כי הוה מיית אתי כל חד וחד שקיל דידיה הואי ההיא רביתא דהות מפקא ריפתא לעניא בחצבא הות תלתא יומי ולא מיית אתו כולי עלמא ומצערי ליה. איגלאי מילתא ושפיוה דובשא אוקמוה על אגר שורא. אתו זיבורי ואכלוה שנאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה אמר רב יהודה אמר רב על עסקי ריבה והיינו דכתיב ארדה נא ואראה הכצעקתה כצעקת ריבה זו:

זהו שאמר הכתוב אשרי האיש אלו בניו של קרח, אשר לא הלך בעצת רשעים שלא הלכו בעצת אביהם שנאמר סורו נא מעל אהלי האנשים, ובדרך חטאים לא עמד שנאמר את מחתות החטאים האלה בנפשותם, ובמושב לצים לא ישב זה קרח שהיה מתלוצץ על משה ואהרן. מעשה כינס עליהם כל הקהל שנאמר ויקהל עליהם קרח את כל העדה, התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות אמר להן אלמנה אחת [היתה] בשכנותי ועמה שתי נערות יתומות והיה לה שדה אחת, באת לחרוש אמר לה משה לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, באת לזרוע אמר לה שדך לא תזרע כלאים, באת לקצור ולעשות ערימה אמר הניחו לקט שכחה ופאה, באת לעשות גורן אמר לה תני תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו, מה עשה עמדה ומכרה את השדה ולקחה שתי כבשות כדי ללבוש גיזותיהן וליהנות מפירותיהן כיון שילדו בא אהרן ואמר לה תני לי את הבכורות שכך אמר לי הקב"ה כל הבכור אשר יולד וגו' הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו את הולדות, הגיע זמן גזיזה וגזזה אותן אמר לה תני לי ראשית הגז [שכן אמר הקב"ה וראשית גז צאנך תתן לו] אמרה אין בי כח לעמוד באיש הזה הריני שוחטתן ואוכלתן, כיון ששחטה אמר לה תני לי הזרוע והלחיים והקיבה אמרה אפי' אחר ששחטתי אותן לא נצלתי מידו ואמרה הרי הן עלי חרם אמר לה כולו שלי הוא שכך אמר הקב"ה כל חרם בישראל לך יהיה, נטל והלך לו והניחה בוכה היא עם שתי בנותיה, כדין כולהון עבדין להא ביותא עלובתא ותולין בהקב"ה. כי אם בתורת ה' חפצו אלו בניו שאמרו שירה ואמרו אנו חייבין בכבוד אבינו או לא נחלוק על משה רבינו והכריעו עצמן בשביל כבודו של משה. ובתורתו יהגה אלו בניו של קרח, והיה כעץ שתול על פלגי מים מים כיון שנבלעו קרח ועדתו נמצאו בניו עומדין כתורן הזה של ספינה שנאמר ויהי לנס. לא כן הרשעים זה קרח ועדתו. על כן לא יקומו רשעים במשפט זה קרח ועדתו. כי יודע ה' דרך צדיקים אלו בניו של קרח. ודרך רשעים תאבד זה קרח ועדתו. ויקח קרח אמר ריש לקיש שלח מקח רע לעצמו זה שאמר הכתוב חכמות נשים בנתה ביתה זו אשתו של און, ואולת בידיה תהרסנו זו אשתו של קרח, איתתיה דקרח אמרה ליה חזי מאי קא עביד לכו. איהו הוה ליה מלכא לאחוה שוויה כהנא רבה. לבני אחוהי שוינהו סגני כהונה. אי אתיא תרומה אמר תיהוי לכהן. ביכורים לכהן. מעשר ראשון נמי דשקילתו אתון אמר הבו חד מן עשרה לכהן. ועד דגיין לכו למזייכו ומיטלל בכו, עינא יהב במזייכו לפיכך אמר לכם העבירו תער על כל בשרם. ועוד אמר והנפת אותם תנופה בעי למעבד כאימרי. אמר לה והא איהו נמי קא עביד הכי, אמרה לי כיון דכולה רבותא דידיה לא חייש תמות נפשי עם פלשתים, ועוד דקאמר להו עיבידן תכלת אי סלקא דעתך תכלתא חשיבה אפיק גלימי דתכלתא וכסינהו לכולהו מתיבתך: