Quotation_auto zu Tehillim 19:8

כי אם שמר תשמרון את כל המצות הזאת למה נאמר. (לפי שנאמר אם שמוע תשמע) מגיד הכתוב שכשם שאדם צריך להזהר בסלעו שלא יאבד כך אדם צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד, וכן הוא אומר אם תבקשנה ככסף, מה כסף קשה לקנותו כך דברי תורה קשין לקנותן. או מה כסף קשה לאבדו כך דביר תורה קשין לאבדן, תלמוד לומר לא יערכנה זהב וזכוכית קשה לקנותן כזהב ונוחין לאבדן ככלי זכוכית. היה ר' שמעון אומר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים, משל למלך שנטל צפור ונתנו ביד עבדו, א"ל הזהר בצפור זה אם אבדתו לא תהא סבור צפור באיסר אבדת אלא כאלו נפשך אבדת וכן הוא אומר כי לא דבק רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה דבר שאתה אומר רק הוא הוא חייכם. רבי שמעון בן יוחאי אומר משל לשני אחין שהיו מסגלין [ממון] אחר אביהן אחד מצרף דינר ואוכלו ואחד מצרף דינר ומניחו, זה שהיה מצרף דינר ומניחו נמצא עשיר לאחר זמן, כך תלמיד חכם למד שנים שלשה דברים ביום שנים שלשה דברים בלילה שנים שלשה פרקים בשבת שתים שלש פרשיות בחדש נמצא עשיר לאחר זמן ועליו נאמר וקובץ על יד תרבה, וזה שאומר היום אני למד למחר אני למד היום אני שונה למחר אני שונה נמצא אין בידו כלום ועליו הוא אומר נרדם בקציר בן מביש, ואמר מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין, ואומר על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב. על שדה איש עצל זה שקנה שדה כבר, ועל כרם אדם חסר לב זה שקנה כרם כבר, זה שהוא קנה כרם וקנה שדה ולא עמל בהן מנין שנקרא סופו עצל שנאמר על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, ולמה נקרא חסר לב שקנה שדה וכרם ולא עמל בהן, מנין שסופו להניח שנים ושלשה דברים בפרשה שנאמר והנה עלה כלו קמשונים, ומנין שמבקש פתחה של פרשה ואינו מוצא, שנאמר כסו פניו חרולים בידו הוא יושב ומטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרן של חכמים, מה ענשו, בא שלמה ופירש עליו ופורץ גדר ישכנו נחש הא כל הפורץ גדרים של חכמים לסוף פורעניות באות עליו. ר"ש בן (מנסיא) [יוחאי] אומר הרי הוא אומר נפש שבעה תבוס נופת זה תלמיד שלמד מתחלתו כל דבר, ונפש רעבה כל מר מתוק הא לא היה לו אלא מה שלמד. ד"א נפש שבעה תבוס נופת מה נפה זו מוציאה קמח בפני עצמו סובין בפני עצמו קיבר בפני עצמו, כך תלמיד חכם יושב ומדקדק בדברי תורה ומשקלן איש פלוני אוסר, איש פלוני מתיר, איש פלוני מטהר, איש פלוני מטמא. רבי יהודה אומר תלמיד שכחו יפה דומה לספוג שסופג אתהכל. שני לו דומה למוך שאין סופג אלא צרכו זה שאמר די לי במה ששניתי לי. רבי שמעון בן יוחאי אומר הרי הוא אומר שתה מים מבורך שתה מים ממי שעמך בעיר ואחר כך פרוש בכל מקום. וכה"א היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. רבי שמעון בן מנסיא אומר שתה מים מבורך שתה ממים של בוראך ואל תשתה מים עכורים ותמשך עד דברי מינים, רבי עקיבא אומר הרי הוא אומר שתה מים מוברך, בור תחלתו אין יכול להוציא טפת מים מאליו אלא מה שנותן לתוכו, כך תלמיד שלא למד מתחלתו כל דבר לא היה לו אלא מה שלמד. ונוזלים מתוך בארך דומה לבואר מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה כך באין תלמידי חכמים ולמדין ממנו והן הוא אומר יפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים, נמשלו דברי תורה כמים חיים מה מים חיים לעולם כך דברי תורה חיים לעולם שנאמר כי חיים הם למוצאיהם. ומה מים מעלין את הטומאה לטהרה כך דברי תורה מעלין את הטמא מטומאה לטהרה שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות. ומה מים משיבין נפשו של אדם כך דברי תורה משיבין נפשו של אדם שנאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש, ומה מים חנם לעולם כך דברי תורה חנם לעולם שנאמר הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב. אי מה מים שאין להם דמים כך דברי תורה אין להם דמים, תלמוד לומר יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה. אי מה מים אין משמחין את הלב כך דברי תורה כן, תלמוד לומר כי טובים דודיך מיין מה יין משמח את הלב כך דברי תורה משמחין את הלב שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב. ומה יין אתה טועם טעמו מתחלתו וכל זמן שמתישנין בקנקן סופו להשביח כך דביר תורה כל זמן שמתישנין בגוף סופו להשביח שנאמר בישישים חכמה. ומה יין אי אפשר להתקיים לא בכלי כסף ולא בכלי זהב אלא בכלי חרש כך דברי תורה אין מתקיימין אלא בשפל רוח. אי מה יין פעמים שהוא רע לראש ורע לגוף יכול אף דברי תורה כן, תלמוד לומר לריח שמניך טובים מה שמן יפה לראש ויפה לגוף כך דברי תורה יפין לראש ויפין לגוף שנאמר כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך, ואומר תתן לראשך לוית חן. נמשלו דברי תורה לשמן ודבש שנאמר ומתוקים מדבש ונופת צופים.