Quotation_auto zu Tehillim 23:5

ויסגור ה' בעדו סגר הקב"ה חמה ולבנה ולא היו מאירים כל י"ב חדש שנאמר האומר לחרס ולא יזרח והיאך היה נח משמש זימן לו הקב"ה אבן טובה ונשתמש לאורה. כיון שראו הרשעים שהן אבודים בקשו להפוך את התיבה הקיף אריות לתיבה והיו אוכלין אותן שנאמר ויסגור ה' בעדו שכן הוא אומר אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני. חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים וגו' וכי איזה מדה מרובה מדה טובה או מדת פורענות הוי אומר מדה טובה מרובה במדת פורענות הוא אומר וארובות השמים נפתחו במדה טובה הוא אומר ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו כמה ארובות בדלת ארבע ארבע הרי שמונה נמצא מן שירד לישראל גבוה ששים אמה. מי דמי התם בארבעים ימים הכא חד שעתא התם לכולי עלמא הכא לישראל לחודייהו אלא רבי אלעזר המודעי פתיחה פתיחה גמר. איסי בן יהודה אומר מן שירד להן לישראל היה מתגבר ועולה עד שרואין אותו כל מלכי מזרח ומערב שנאמר תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה אמר אביי שמע מינה כסא דדוד לעלמא דאתי מחזיק מאתן ועשרין וחד לוגא שנאמר כוסי רויה רוי"ה בגימטריא הכי הוי:

מה בין מיתת נערים למיתת זקנים רבי יהודה ור' אבהו ר' יהודה אומר נר זה בשעה שהוא כבה מאליו יפה לו ויפה לפתילה וכל זמן שאינו כבה מאליו רע לו ורע לפתילה. ר' אבהו אמר התאנה הזו בשעה שהיא נלקטת בעונתה יפה לה ויפה לתאנה בשעה שהיא נלקטת שלא בעונתה רע לה ורע לתאנה. ר' חייא רבה ותלמידיו ואית דאמרי ר' עקיבא ותלמידיו ואית דאמרי ר' יוסי בן חלפתא ותלמידיו היו למודין להיות משכימין ויושבין ושונין תחת תאנה אחת והיה בעל התאנה משכים ולוקטה אמרו שמא חושדינן מה עבדון חלפון אתריהון אזל לגבייהו אמר להון רבותי חדא מצוה דהויתון ילפין זכיין בי יושבין ושונין תחת תאנתי בטלתון יתה א"ל אמרינן שמא אתה חשדינן פייסן וחזרו לאתריהון. מה עשה השכים בשחרית ולא לקטן וזרחה עליה חמה והתליעו אמרו בעל הבית יודע אימתי עונתה של תאנה ללקוט ולוקטן. כך הקב"ה יודע אימתי עונתן של צדיקים ומסלקן הדא הוא דכתיב דודי ירד לגנו. זקן ושבע הדא הוא דכתיב עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא ומראה הקב"ה להן עד שהן בעולם הזה מתן שכרן מה שהוא עתיד ליתן להם לעתיד לבוא ונפשם שבעה והם ישנים. משל למלך שעשה סעודה לאורחים והראה להם מה שהן אוכלין ושותין ושבעה נפשם וישנו להם. כך הקב"ה מראה לצדיקים עד שהן בעולם הזה מתן שכרן מה שהוא עתיד ליתן להם לעתיד ונפשם שבעה והם ישנים מה טעם כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי כד דמך רבי אבהו חזי י"ג נהרין דאפרסמון אמר לון אלין דמאן אמרין ליה דידך אמר לון אלין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלקי. זבדי בן לוי ור' יהושע ורבי יוסי בן פטרא תלתיהון אמרין הלין קריא כד דמכין חד מנהון אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך וגו'. וחד מנהון אמר תערוך לפני שלחן וגו' דשנת בשמן ראשי כוסי רויה וישמחו כל חוסי בך וגו' וחרנא אמר כי טוב יום בחצריך מאלף. רבנן אמרי מה רב טובך אשר צפנת הוי בשעת סלוקן של צדיקים מהעולם הקב"ה מראה להם שכרן המתוקן להן ואימתי סמוך למיתתן דכתיב יקר בעיני ה' המותה לחסידיו הוי ותשחק ליום אחרון:

דבר אחר מפני משאוי הדרך. וכבר היה רבי טרפון והזקנים יושבין ועוסקין בפרשת המן והיה ר' אלעזר המודעי יושב לפניהם נענה ר' אלעזר המודעי ואמר מן שהיה יורד לישראל היה גבוה ששים אמה. אמר ליה ר' טרפון מודעי עד מתי אתה מגבב דברים ומביא אמר ליה ר' מקרא אני דורש חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים וכי איזו מדה מרובה מדה טובה או מדת פורענות הוי אומר מדה טובה מרובה. במדת פורענות הוא אומר וארבת השמים נפתחו. במדה טובה הוא אומר ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו. כמה ארובות בדלת ארבע. ארבע על ארבע הרי כאן שמונה. נמצא מן שירד לישראל גבוה ששים אמה. מי דמי התם בארבעין יומין הכא חדא שעתא התם לכולי עלמא הכא לישראל לחודייהו אם כן נפיש ליה טפי. אלא רבי אלעזר המודעי פתיחה פתיחה גמיר. איסי בן יהודה אומר מן שירד להן לישראל היה מתגבר ועולה עד שרואין אותו כל מלכי מזרח ומערב שנאמר תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה. אמר אביי שמע מינה כסי דדוד לעלמא דאתי מחזיק מאתן ועשרין וחד לוגי שנאמר כוסי רויה רוי"ה בגימטריא הכי הוי: