Quotation_auto zu Tehillim 48:11

ואלה שמות בני ישראל זה שאמר הכתוב כשמך אלקים כן תהלתך. מלך בשר ודם נכנס למדינה והן מקלסין אותו שהוא גבור ואינו אלא חלש. מקלסין אותו שהוא רחמן ואינו אלא אכזרי. מקלסין אותו שהוא נאה ואינו אלא כעור. אבל הקב"ה אינו כן אלא כל מה שמקלסין אותו הוא יותר מקילוסו. מקלסין אותו שהוא גבור והוא גבור שנאמר האל הגדול הגבור. ראה מה כתיב נורא תהלות נורא הוא על כל תהלתו. וכן אמר דוד לך ה' הגדולה וגו'. שמך מתנשא לכל לראש וגדולה שנקלסך. ראה אנשי כנסת הגדולה מקלסין לו שמך מרומם על כל ברכה ותהלה הוי כשמך כן תהלתך. אבל בני אדם אינם כן יש ששמותיהן נאים ומעשיהן כעורין כו' (כדכתוב ברמז קכ"ו). שמותיהן נאים ומעשיהם נאים אלו השבטים ראובן שמעון מונה מספר לכוכבים אלו השבטים. מה הכוכבים כשיוצאין יוצאין בשמות שנאמר המוציא במספר צבאם ונכנסין במנין שנאמר לכולם שמות יקרא. כך השבטים כשנכנסו למצרים כתיב בשבעים נפש ירדו אבותיך. וכשיצאו [יצאו] בשש מאות אלף. ואלה שמות כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים. ואלה שמות בני ישראל הבאים וכי היום באים והלא כבר היה להם ימים הרבה שם ולמה הוא אומר הבאים. אלא כל ימים שהיה יוסף קיים לא היה עליהם משוי של מצרים וכיון שמת יוסף ניתן משא של מצרים עליהם לפיכך הבאים כאילו אותו היום נכנסים. את יעקב מהיכן הן באין מכוחו של יעקב.

מימינו אש דת. בשלשה דברים נמשלה תורה, בחרב, באש, במים, בחרב מנין ויגרש את האדם וגו', משל לאדם שיש בידו מאכלת והוא מבקש לדקר בה, אם היה יודע לשחק אינה מזקת אותו ואם לאו מיד הורגתו, כך כל מי שהוא דורש דברי תורה אם הוא יודע היאך הוא דורשן אינן מזיקין אותו ואם לאו מיד הוא נענש שנאמר ונשאו עונם כעון הדורש. במים מנין הוי כל צמא לכו למים, משל לאחד שהיה שט בנהר אם יודע לשוט הוא עולה בשלום ואם לאו הרי הוא נחנק, כך כל מי שהוא למד התורה ומשמרה קונה חיים לעצמו. נמשלה באש שנאמר מימינו אש דת למו, ומי יוכל ליגע באש הוי אומר ישראל שנאמר ואתם הדבקים בה' וגו'. תנא משמיה דר' מאיר מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהן עזין [תנא דבי ר' ישמעאל] מימינו אש דת למו (תנא דבי רבי ישמעאל) [אמר הקב"ה] ראוין הללו שניתן להן דת אש. ואיבעית אימא דתיהן של אלו אש היא שאלמלי לא ניתנה תורה לישראל אין כל בריה יכולה לעמוד מפניהם, והיינו דאמר רשב"ל שלשה עזין הן, ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, (שור בבהמה, במתניתא) תנא [אף] עז בבהמה דקה, וי"א אף צלף באילנות. מימינו אש דת למו מלמד שלא ניתנה תורה אלא בימין. אש דת התורה נקראת אש דת. אמר ר' יוחנן כל מי שהוא בא לעסוק בתורה יראה בעצמו כאילו הוא עומד באש. תורה שנתן הקב"ה למשה אש לבנה חרותה באש שחורה חצובה מאש ונתונה מאש שנאמר מימינו אש דת למו (כתוב ברמז שע"ג). שני דברים בימין, תורה מימינו אש דת למו, וצדק דכתיב צדק מלאה ימינך (כתוב בפסוק ותאחז במשפט ידי). המתפלל צריך שיפסיע לאחוריו התם איבעי ליה למיקם, משל לתלמיד הנפטר מרבו אם חוזר לאלתר דומה לכלב ששב על קיאו. ואחר כך יתן שלום משום (ר"ש) [שמעיה] אמרו נותן שלום לימין ואחר כך לשמאל שנאמר מימינו אש דת למו, ואומר יפול מצדך אלף וגו', מאי ואומר וכ"ת אורחא דמילתא הוא למית בימין, ת"ש יפול מצדך אלף. רבא חזייה לאביי דקא יהיב שלמא לימיניה ברישא, א"ל מי סברת לימין דידך לשמאל דידך דהוא ימינו של הקב"ה, אמר רב (פפא) [חייא] חזינא להו לאביי ורבא דמפסעי להני שלש פסיעות בכריעה אחת. הנותן ס"ת לחברו לא יתננו לו אלא בימין והמקבלו לא יקבלו אלא בימין שכן דרך נתינה שנאמר מימינו אש דת למו:

מימינו אש דת. בשלשה דברים נמשלה תורה, בחרב, באש, במים, בחרב מנין ויגרש את האדם וגו', משל לאדם שיש בידו מאכלת והוא מבקש לדקר בה, אם היה יודע לשחק אינה מזקת אותו ואם לאו מיד הורגתו, כך כל מי שהוא דורש דברי תורה אם הוא יודע היאך הוא דורשן אינן מזיקין אותו ואם לאו מיד הוא נענש שנאמר ונשאו עונם כעון הדורש. במים מנין הוי כל צמא לכו למים, משל לאחד שהיה שט בנהר אם יודע לשוט הוא עולה בשלום ואם לאו הרי הוא נחנק, כך כל מי שהוא למד התורה ומשמרה קונה חיים לעצמו. נמשלה באש שנאמר מימינו אש דת למו, ומי יוכל ליגע באש הוי אומר ישראל שנאמר ואתם הדבקים בה' וגו'. תנא משמיה דר' מאיר מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהן עזין [תנא דבי ר' ישמעאל] מימינו אש דת למו (תנא דבי רבי ישמעאל) [אמר הקב"ה] ראוין הללו שניתן להן דת אש. ואיבעית אימא דתיהן של אלו אש היא שאלמלי לא ניתנה תורה לישראל אין כל בריה יכולה לעמוד מפניהם, והיינו דאמר רשב"ל שלשה עזין הן, ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, (שור בבהמה, במתניתא) תנא [אף] עז בבהמה דקה, וי"א אף צלף באילנות. מימינו אש דת למו מלמד שלא ניתנה תורה אלא בימין. אש דת התורה נקראת אש דת. אמר ר' יוחנן כל מי שהוא בא לעסוק בתורה יראה בעצמו כאילו הוא עומד באש. תורה שנתן הקב"ה למשה אש לבנה חרותה באש שחורה חצובה מאש ונתונה מאש שנאמר מימינו אש דת למו (כתוב ברמז שע"ג). שני דברים בימין, תורה מימינו אש דת למו, וצדק דכתיב צדק מלאה ימינך (כתוב בפסוק ותאחז במשפט ידי). המתפלל צריך שיפסיע לאחוריו התם איבעי ליה למיקם, משל לתלמיד הנפטר מרבו אם חוזר לאלתר דומה לכלב ששב על קיאו. ואחר כך יתן שלום משום (ר"ש) [שמעיה] אמרו נותן שלום לימין ואחר כך לשמאל שנאמר מימינו אש דת למו, ואומר יפול מצדך אלף וגו', מאי ואומר וכ"ת אורחא דמילתא הוא למית בימין, ת"ש יפול מצדך אלף. רבא חזייה לאביי דקא יהיב שלמא לימיניה ברישא, א"ל מי סברת לימין דידך לשמאל דידך דהוא ימינו של הקב"ה, אמר רב (פפא) [חייא] חזינא להו לאביי ורבא דמפסעי להני שלש פסיעות בכריעה אחת. הנותן ס"ת לחברו לא יתננו לו אלא בימין והמקבלו לא יקבלו אלא בימין שכן דרך נתינה שנאמר מימינו אש דת למו: