Quotation_auto zu Tehillim 49:9
וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם׃
Und wenn er noch so hoch sein Lösegeld gäbe — würde er ewig leben bleiben?
צרור המור על התורה
ואמר מחצית השקל. להורות על מעלת השם יתברך שאינו שואל מישראל אלא לפי כחם. דבר השוה לעניים ולעשירים והוא מחצית השקל. ולזה כוונו רז"ל באומרם שזה היה אחד מהדברים ששמע משה ונרתע לאחוריו. כשאמר ונתנו איש כופר נפשו. והא כתיב ויקר פדיון נפשם. וכן כתיב וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. והש"י השיב לו איני שואל מכם אלא כפי כחכם ולא כפי כחי. וזהו מחצית השקל. ולפי שנראה דבר זר שכופר נפש האדם יהיה דבר מועט כזה. לזה חזר ואמר מחצית השקל לתרומת ה'. כלומר הטעם שאמרתי מחצית השקל הוא. לפי שהיא תרומת ה'. ואחר שהיא תרומת ה' היא קדש. ואעפ"י שיהיה דבר מועט. בערך שהיא תרומת ה' הוא דבר גדול. ולזה אמר העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. כי אחר שהוא דבר של כופר נפש. צריך שיהיו עניים ועשירים שווים. כי לפני הש"י לא ניכר שוע לפני דל. כי אולי אותו שאנו חושבים שהוא גדול הוא קטן או להפך. ועל זה אמר קטון וגדול שם הוא. כלומר שם הוא ידוע אם הוא גדול או קטן. אבל בזה העולם אין אנו יודעים איזהו גדול ואיזהו קטן. ולכן אמר בכאן העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. אחר שהוא לכפר על נפשותיכם. ולכן צוה לתת אותו על עבודת אהל מועד. והיה לבני ישראל לזכרון. שיזכרו וישובו אל ה' איך כל ענייני העולם הזה הבל ורעות רוח. מלבד ענייני הנפש ששוים בה עניים ועשירים. ואין שם שררה ומעלה אלא את דכא ושפל רוח. שהוא מחצית השקל שהוא דבר שבור ואין שם שקל שלם. בענין שבזה יעלה זכרוננו לפני ה' לכפר על נפשותינו. וי"א כופר נפש שהוא לשון ביטול והסרה. כמו לא תוכלו כפרה. ועניינו להסיר ולבטל הנגף:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
רבי עקיבא אומר פדיון נפשו של מומת. וכן מצינו שאין נותנין פדיון למומתין בידי אדם בכל מקום שהן חייבין מיתת בית דין אין להן פדיון שנאמר כל חרם אשר יחרם. רבי ישמעאל אומר בוא וראה שרחמיו של הקב"ה על בשר ודם שאדם קונה את עצמו בממון מידי שמים שנאמר כי תשא את ראש וגו' כופר נפש ואומר איש כסף נפשות ערכו ואומר הן מלכא מלכי ישפר עלך וגו' ואומר אם יש עליו מלאך וגו' ואומר ויחוננו ויאמר פדעהו וגו' נמצינו למדין קדשים יש להן פדיון קדשים אין להן פדיון. אסורין באכילה יש להן פדיון אסורין באכילה אין להן פדיון. אסורין בהנאה יש להן פדיון אסורין בהנאה אין להן פדיון. שדות וכרמים יש להן פדיון שדות וכרמים אין להן פדיון. עבדים ושפחות יש להן פדיון עבדים ושפחות אין להן פדיון. חייבי מיתות בית דין יש להן פדיון חייבי מיתות בית דין אין להן פדיון. אף לעתיד לבוא יש להן פדיון תלמוד לומר אח לא פדה יפדה איש ויקר פדיון נפשם וגו'. חביבין ישראל שנתן הקב"ה המצריים כפרם תחת נפשותיהן שנאמר נתתי כפרך מצרים מפני מה מאשר יקרת בעיני וגו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ואין מידי מציל אין אבות מצילין את הבנים, לא אברהם מציל את ישמעאל, ולא יצחק מציל את עשו. אין לי אלא אבות שאין מצילין את הבנים, אח את אחיו מנין, תלמוד לומר אח לא פדה יפדה איש, לא יצחק מציל את ישמעאל ולא יעקבה מציל את עשו, ואפילו נותנין לו כל ממון שבעולם אין נותנין לו כפרו שנאמר לא יתן לאלקים כפרו ויקר פדיון נפשם וגו'. יקרה היא הנפש שכשאדם חוטא בה אין לה תשלומין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy