Quotation_auto zu Tehillim 51:5
כִּֽי־פְ֭שָׁעַי אֲנִ֣י אֵדָ֑ע וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃
Denn meine Missetat kenne ich und meine Sünde ist mir stets gegenwärtig.
צרור המור על התורה
ואלו השלשה רמזם דוד במזמור בבוא אליו נתן הנביא. שתקנו על חטא בת שבע. ונתן בו סדר לשבים שראוי להם להודות על פשעיהם ולא לכסות עליהם. וכן ראוי לבקש בקשתם על צד החסד והרחמים. וזהו חנני אלהים כחסדך. וכנגד ההודאה אמר כי פשעי אני אדע שהם רבים. וחטאתי הידוע נגדי תמיד. ואני מודה עליו ואומר לך לבדך חטאתי. ולא לאוריה. לפי שהוא סיבב מיתתו בעברו על מאמר המלך. וכן באשתו לא חטאתי כי כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות מניח לאשתו. דכתיב ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח. מאי ערובתם תקח דברים המערבים בינו לבינה שהם הקידושין תקח בגט פיטורין. ובמדרש אמרו ואת ערובתם תקח. היינו דכתיב אנכי אערבנו כי יהודה נעשה ערב על בנימין. ולכן ראוי לדוד שבא מיהודה שישלים ערבותו וילך להצילו לשאול שהיה מבנימין מיד גלית. ואם כן במה חטא דוד. לזה אמר והרע בעיניך עשיתי. שכמעט חס ושלום חטא בע"ז שהוא חמור מאד. וזהו לך לבדך חטאתי. והענין הזה הוא כמו שכתב הקדוש ז"ל שחטאתו היתה בזה שהנביא אמר לדוד ואת אשתו לקחת לך לאשה ואותו הרגת בחרב בני עמון. ואחר שהרגו מה לי שהרגו בחרב בני עמון או בדבר אחר. אבל אמר שכל חרב בני עמון דרקון שקוץ בני עמון היה חקוק בו. וכששלח דוד ליואב שישים את אוריה בראש המערכה ומת הוא ואנשים אחרים עמו. דוד סיבב שיעבור חרב בני עמון עם שקוצו על מחנה ישראל הקדוש. בענין שהיו אומרים כי דרקון שקוצם עשה זה. וכביכול דוד סבב לתת כח ושבח לטעותם. עד שבזה כמעט היה עובד ע"ז. וזהו לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי. וכל זה אני אומר למען תצדק בדבריך ותזכה בשפטיך. שכל מה שגזרת עלי הייתי חייב ויותר ויותר. אבל יש לך לראות כי הן בעון חוללתי. ואיני רוצה להאריך בכל המזמור אלא בסוף שכמו שהוא חטא במחשבה בדיבור ובמעשה. כן היה רוצה לתקן חטאתו באלו השלשה דברים. והיה מבקש מהשם שיעזרהו במה שאין כחו משגת. וכנגד המחשבה אמר לב טהור ברא לי אלהים. וכנגד הדבור אמר אלמדה פושעים דרכיך. וכן תרנן לשוני צדקתך. ולכן ה' שפתי תפתח וגו'. וכנגד המעשים אמר אם אומר לעשות זבחים לא תחפוץ זבח ואתנה. אבל הזבחים והמעשים הטובים הם רוח נשברה. ואני נשבר ונדכא ולבי חלל בקרבי. כמו נבוב לוחות שתרגום חליל לוחין. וכן בלב האדם יש שני חדרים אחד של רוח ואחד של דם. ואני בתעניות ובייסורין אין לי דם באותו חדר ולבי חלל בקרבי. ואם כן לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. או יאמר אחר שאתה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. הטיבה ברצונך את ציון שהיא מדוכה ומעונה. תבנה חומות ירושלים החרבה. ואז תחפוץ זבחי צדק והיא תפלה לעתיד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy