Quotation_auto zu Tehillim 56:1

כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו אף על פי שאין נחש יש סימן. וירבו הימים שנים עשר חודש. ותמת בת שוע אשת יהודה כל מקום שנאמר גזיזה עושה רושם. כתיב הנה חמיך עולה תמנתה וכתיב וירד שמשון תמנתה שמשון שנתגנה בה כתיב ביה ירידה יהודה שנתעלה בה כתיב ביה עליה. ר' שמואל בר נחמן אמר שתי תמנאות היו חדא בירידה וחדא בעליה. רב פפא אמר חדא תמנה הואי דאתי מהאי גיסא עליה ודאתי מהאי גיסא ירידה. ותשב בפתח עינים מלמד שהלכה וישבה בפתחו של אברהם אבינו מקום שכל העינים מצפים לראותו. ר' חנן אמר מקום הוא ושמו עינים שנאמר תפוח והעינם. ר' שמואל בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה כשתבעה אמר לה שמא גויה את אמרה ליה גיורת אני. שמא אשת איש את א"ל פנויה אני. שמא קבל אביך קדושין א"ל יתומה אני. שמא טמאה את א"ל טהורה אני. ויראה יהודה ויחשבה לזונה [כי כסתה פניה] משום דכסתה פניה ויחשבה לזונה אמר ר' אלעזר שכסתה פניה בבית חמיה. דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה שיוצאים ממנה מלכים ונביאים מנלן מתמר מלכים מדוד נביאים דכתיב חזון ישעיהו בן אמוץ ואמר ר' לוי מסורת בידנו מאבותינו אמוץ ואמציה אחי הוו. היא מוצאת היא מתוצאת מיבעיא ליה אמר ר' אלעזר לאחר שנמצאו סימניה בא סמאל ורחקן בא גבריאל וקרבן והיינו דכתיב למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם. אמר ר' יוחנן בשעה שנתרחקו סימניה נעשית כיונה אלמת. לדוד מכתם שיצא ממנה דוד שהיה מך ותם לכל. ד"א שהיתה מכתו תמה שנולד מהול. והיא שלחה אל חמיה לאמר ותימא ליה מימר. אמר [רב] זוטרא בר טוביה נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנלן מתמר. הכר נא בהכר בשר את אביו הכר נא הכתנת בנך היא. בהכר בשרוהו הכר נא למי החותמת. הכר נא אין נא אלא לשון בקשה בבקשה ממך הכר נא פני בוראך ואל תעלים עיניך ממני. ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני מנא ידע יצאה בת קול ואמרה ממני יצאו כבושין. ולא יסף עוד לדעתה כיון שידעה שוב לא פסק הימנה כתיב הכא ולא יסף עוד לדעתה וכתיב התם. קול גדול ולא יסף: