Quotation_auto zu Tehillim 68:14

וישמע אברם כי נשבה אחיו משמועה רעה לא יירא זה אברהם כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. נכון לבו בטוח בה'. ומצאת את לבבו נאמן לפניך. סמוך לבו לא יירא אל תירא אברם אנכי מגן לך עד אשר יראה בצריו ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם. כי נשבה אחיו וכי אחיו היה אלא קלסתר פניו היה דומה לו. וירק את חניכיו ר' יהודה אומר הן הוריקו פנים כנגד אברהם אמרו חמשה מלכים לא יכלו לעמוד בהם ואנו יכולין לעמוד בהם. ר' נחמיה אומר אברהם הוריק פנים כנגדן אמר אצא ואפול על קדוש שמו של הקב"ה. ר' אבא בר זבדא אמר בכלי זיין הוריקן כמה דאת אמר והרק חנית וסגור לקראת רודפי. ריש לקיש אמר באבנים טובות ומרגליות הוריקן כמה דאת אמר ואברותיה בירקרק חרוץ. ר' לוי אומר בפרשת שוטרים הוריקן כמה דאת אמר מי האיש הירא ורך הלבב. חניכיו ילידי ביתו בעלי חניכתו שמם אברהם כשמו. שמונה עשר ושלש מאות ריש לקיש בשם בר קפרא אליעזר לבדו היה מנין אליעזר הכי הוי. וירדוף עד דן שם עבודה זרה היא מכה לפניה וירדוף עד דן מכה לאחריה מדן נשמע נחרת סוסיו. ויחלק עליהם לילה הלילה נחלק מאליו רבנן אמרין יוצרו חלקו אמר הקב"ה אברהם פעל עמי בחצי הלילה אף אני פועל עם בניו בחצות הלילה ואימתי במצרים שנאמר ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור. אית דאמר בלישנא אחרינא אמר הקב"ה אברהם יצא בחצות הלילה אף אני יוצא כחצות כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים. ויכם וירדפם וכי יש לך אדם רודף הרוגים רודפיו של אברהם אבינו הרוגים היו שנאמר כי אתה אשר הכית רדפו הדא הוא דכתיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו' חי עולמים היה מאיר לו מכל מקום שהיה הולך. אמר ר' ברכיה מזל צדק היה מאיר לו צדקה היתה צווחת ואומרת אם אין אברהם עושה אותי אין מי שיעשה אותי:

זה שאמר הכתוב וישובו ויחנו לפני פי החירות כאן נתקיים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול א"ל הקב"ה זו היא מההבטחה שהבטחתי לו יחזרו לאחוריהם שכל כסף וזהב שכנס יוסף היה נתון בבעל צפון וכשחזרו נטלוהו שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף וגו':

דרש ר' עקיבא בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו ישראל ממצרים בשעה שהיו הולכות לשאוב מים הקב"ה מזמין להן דגים קטנים בתוך כדיהן ושואבות מחצה דגים ומחצה מים ובאות ושופתות שתי קדרות אחת של חמין ואחת של דגים ומוליכות אותן אצל בעליהן בשדה מרחצות אותם וסכות אותם ומאכילות ומשקות אותם ונזקקות להם בין שפתים שנאמר אם תשכבון וגו'. וכיון שמתעברות באות לבתיהן וכשמגיע זמן לידתן הולכות [ויולדות] בשדה תחת התפוח שנאמר תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך והקב"ה שולח משמי מרום מי שמנקה אותם ומשפר אותם כחיה שמשפרת את הולד שנאמר ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך. ומלקט להן שני עגולין אחד של שמן ואחד של דבש דכתיב ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור. וכיון שמכירין בהן המצריים באין להרגן ונעשה להן נס ונבלעין בקרקע ומביאין שוורים וחורשים על גבן שנאמר על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם. לאחר שהולכין מבצבצין ויוצאין כעשב השדה שנאמר רבבה כצמח השדה נתתיך וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים לבתיהן שנאמר ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים אל תקרי בעדי עדיים אלא בעדר עדרים וכשנגלה הקב"ה על הים הם הכירוהו תחילה שנאמר זה אלי ואנוהו: