Quotation_auto zu Tehillim יא:8

וידע קין את אשתו. אחר שעבר זמן מהגירוש רצה להוליד בן להקים לאחיו שם ולכן קרא שמו חנוך לחנכו בתורה ובמצות כמו שהיה הבל מהביל עצמו ומקטין גופו בעבודת השם. ולהיות זה השם קיים אמר שקרא שם העיר כשם בנו חנוך בענין שיהיה יותר קיים. ואמר בונה לפי שלא בנאה בבת אחת לפי שהיה הולך נע ונד בארץ להשלים גירושו וזהו ויהי בונה עיר. אחר כך ספר כי לקח למך שתי נשים האחת לבנים והאחת לנוי כמאמרם ז"ל. ותלד עדה את יבל הוא היה אבי יושב אהל ומקנה. רמז בזה לפי שזה היה שביעי לקין לקיים כי שבעתים יוקם קין קם במקום הבל והיה דומה לו ולכן ספר שהיה אבי ואדון כל יושב אהל ומקנה כמו שהיה הבל רועה צאן. ושם אחיו יובל שהיה מסייעו במקנה והיה אבי כל תופש כנור ועוגב והיה אומן בזה כמו הרועים שמתלמדים לנגן בכנור ועוגב וזה לאות כי כבר היה קיום להבל ולכן היו מנגנים בצלצלי שמע. וצלה גם היא ילדה. אע"פ שלא היתה לילד אלא לנוי עם כל זה ילדה את תובל קין ונקרא תובל קין לפי שזה היה במקום קין ולכן היתה אומנותו לוטש כל חורש נחושת וברזל כמו שהיתה אומנותו של קין רציחה ומצד הדין מצד זוהמת נחש הנחושת וזהו נחושת וברזל. וכן אחות תובל קין נעמה אימיהון דשידי כמוזכר בדבריהם. אח"כ אמר וידע אדם עוד את אשתו לפי שהראשונים לא היה להם קיום אמר שרוצה להוליד בן שיהיה לו קיום ויהיה משתיתו של עולם. לפי שהראשונים באו מכח זוהמת הנחש שהטיל בחוה ועכשיו שפסקה קצת זוהמת' הוליד בן ותקרא את שמו שת שפירושו יסוד כמו כי השתות יהרסון. ואמר תחת הבל לרמוז שרצה להקים שם לבנו שנהרג ורצה לפדותו ולהוציא ממסגר נפשו לפי שהוא היה גואל קרוב כי לפעמים האדם נפדה מצד האח כאומרו להקים לאחיו שם בישראל ולפעמים נפדה מצד האב או מצד הגואל הקרוב כמוזכר בענין בועז. ולכן אמר שזה הבן היה במקום הבל בנו שהרגו קין ואע"פ שקין רצה לפדות אחיו וקרא שם בנו חנוך כמו שכתבנו לא היתה גאולה שלימה כי לא היו זרעו הגונים ולכן לא נזכרו בתורה כי אם אדם שת אנוש. וזהו ולשת יולד גם הוא יולד בן. כמו שנולד לאביו בן תחת הבל כן יולד בן לשת. וקרא שמו אנוש שהוא תרגום אדם להורות כי ברא מזכי אבא ורצה לפדות אביו בבן זה שיהיה במקום אדם הראשון. וזהו אז הוחל לקרוא בשם ה' כי בימיו התחילו לקרוא בשם ה' כמו שהיה ראוי לקרוא בימי אדם הראשון. וזהו הוחל לקרוא שהוא כמו התחלה והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו מצד אדם הראשון ואשתו שחטאו וקין שהרג להבל:

גפרית ואש מאת ה' הדא הוא דכתיב ימטר על רשעים פחים גומרין ומצדין. אש וגפרית אמר ר' יודן אדם מריח גפרית נפשו סולדת עליו למה שהיא יודעת שנדונת בו לעתיד לבוא. ורוח זלעפות מנת כוסם ר' ישמעאל בר נחמן משום ר' יונתן כפיילי פוטירין לאחר המרחץ. אמר רבי חנינא אין דבר רע יורד מלמעלן איתיבון והכתיב אש וברד שלג וקיטור א"ל רוח סערה הוא עושה דברו. מלתא דרבי שמעון בן לקיש פליגא אהא דאמר ר' חנינא בן פזי יפתח ה' לך את אוצרו הטוב מכאן שיש לו אוצרות רעות. מאת ה' מן השמים כמרתק מן גבר. ויהפוך את הערים האל רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן חמשת כרכים הללו יושבין על צור אחד שלח המלאך את ידו והפכן הדא הוא דכתיב בחלמיש שלח ידו חד אמר כל היד וחד אמר בחלמיש שלח אצבע שהוא מה' אפיק למ"ד מחלמיש. אמר ר' יהושע וצמח האדמה אפילו צמחי אדמה לקו. אמר ר' יהושע בן לוי עד עכשיו אם יקלוט אדם מטר מאוירה של סדום ויתן בערוגה אחרת אינה מצמחת. ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח רבי יצחק אמר על שחטאה במלח באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט מה היא עושה הולכת אל כל שכנותיה ואומרת להן תנו לי מלח שיש לנו אורחים והיא מתכוונת שיכירו בהם אנשי העיר על כן ותהי נציב מלח. ויהיה בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וגו' שנו רבותינו הרואה אשתו של לוט מברך שתים על אשתו מברך דיין האמת ועל לוט מברך ברוך זוכר הצדיקים. אמר ר' יוחנן אפילו בשעת כעסו של הקב"ה זוכר את הצדיקים שנאמר ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וגו' מה זכירה זכר לו ללוט שתיקה ששתק לאברהם שאמר לשרי אחותי היא והוא היה יודע ושותק. וישלח את לוט מתוך ההפכה ר' שמואל בר נחמן אמר שהיה שרוי בהן רבנן אמרין שהיה מלוה אותם ברבית. ויעל לוט מצוער וישב בהר הדא הוא דכתיב למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה אמר לפניו רבונו של עולם עד שלא נכנסתי למערה עשית חסד עם אחרים בשבילי עכשיו שאני נתון במערה יהי רצון מלפניך אל תשחת. ואיש אין בארץ שהיו סבורות שנתכלה העולם כדור המבול. לכה נשקה את אבינו יין וגו' רבי תנחומא משום ר' שמואל ונחיה מאבינו זרע ונחיה מאבינו בן אין כתיב כאן אלא ונחיה מאבינו זרע אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואי זה זה מלך המשיח. ולא ידע בשכבה ובקומה נקוד על וי"ו של ובקומה. שבשכבה לא ידע ובקומה ידע. ומנין היה להן יין במערה אלא שהיה להם מרובה והיו כונסין אותו במערות. אמר ר' יהודה ברבי סימון מעין דוגמת העולם הבא נעשה להן כמה דאת אמר והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס:

דבר אחר לגדלם כנס הזה של ספינה וכל כך למה בשביל קושט סלה בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם שאם יאמר לך אדם למי שהוא רוצה הוא מעשיר למי שהוא רוצה הוא מעני למי שהוא רוצה הוא עושה מלך. אברהם כשרצה עשה אותו עשיר כשרצה עשה אותו מלך יכול אתה להשיבו יכול אתה לעשות מה שעשה אברהם. אברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ואחר כל הצער הזה נאמר לו קח נא את בנך ולא עכב. ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעין מפני שאינו מספיק להקיש עליהן עד שהוא שוברן אלא מה הוא בודק קנקנים היפים שאפילו מקיש עליהן כמה פעמים אינו שוברן כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן. הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שפשתנו יפה כל זמן שהוא כותשה היא משובחת וכל זמן שהוא מקיש עליה היא משתמנת כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים. משל לבעל הבית שהיו לו שתי פרות אחת כחה יפה ואת כחה רע על מי נותן את העול לא על אותה שכחה יפה כך אין הקב"ה מנסה אלא צדיקים. באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה לא תנסו את ה' אלהיכם והאלהים נסה את אברהם לרב שהיה מצוה את תלמידו אל תלוה ברבית והיה הוא מלוה בריבית א"ל ר' את אמרת לי אל תלוה בריבית והרי אתה מלוה א"ל אני אומר לך אל תלוה ברבית לישראל אבל אתה מלוה ברבית לעכו"ם שנאמר לנכרי תשיך כך אמרו ישראל להקב"ה כתבת בתורתך לא תקום ולא תטור ואתה נוקם ונוטר שנאמר נוקם ה' ובעל חמה א"ל הקב"ה אני כתבתי בתורתי לא תקום ולא תטור את בני עמך אבל נוקם ונוטר אני לאומות העולם שנאמר נקום נקמת בני ישראל. אחר הדברים האלה הרהורי דברים היו שם מי הרהר אברהם הרהר אמר נולד יצחק בני שמחתי ושימחתי את הכל ולא הפרשתי להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד א"ל הקב"ה על מנת שאומר לך שתקריב את בנך ולא תעכב. על דעתיה דר' אליעזר דאמר וה' הוא ובית דינו והאלהים הוא ובית דינו אמרו מלאכי השרת אברהם שמח ושימח את הכל ולא הפריש להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד א"ל הקב"ה ע"מ שיאמר לו שיקריב את בנו ולא יעכב. אמרו א"ה אברהם זה שמח ושימח וכו'.

ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם זה שאמר הכתוב כי בם ידין עמים יתן אוכל למכביר השמים הללו בם הוא דן את אומות העולם תדע לך כשחטאו דור המבול דנם בהן שנאמר ימטר על רשעים פחים אנשי סדום כשחטאו דנם בשמים שנאמר וה' המטיר על סדום. סיסרא כשחטא דנו בשמים שנאמר מן שמים נלחמו. יתן אוכל למכביר מהן נתן מזון לישראל שנאמר הנני ממטיר לכם לחם. משל למה הדבר דומה לנחתום שהיה עומד על הכבשן נכנס שונאו וחתה גחלים ונתן על ראשו נכנס אוהבו ורדה פת חמה ונתן לו הגחלים והפת שניהם יצאו מתוך הכבשן כך הקדוש ברוך הוא הוריד אש על הסדומים ושרפן מן השמים הוריד מן לישראל.

זה שאמר הכתוב ויאחז צדיק דרכו וטהר יוסף אומץ. א"ר (חוניא) [חנינא] צדיק זה הקב"ה דכתיב ביה כי צדיק ה' צדקות אהב, וטהר ידים זה הקב"ה דכתיב ביה טהור עינים מראות ברע, יוסיף אומץ זה הקב"ה שהוא מעצים כחו של צדיק שיעשה רצונו. ד"א ויאחז צדיק זה משה שנאמר בו צדקת ה' עשה. וטהר ידים זה משה דכתיב ביה לא חמור אחד מהם נשאתי. יוסיף אומץ זה משה שהוא מעצים כח וגבורה כמה דאת אמר ועתה יגדל נא כח ה'. רבי יעקב בר אחא בשם ר' יוסי בר' חנינא ורבנן (אמר רבי) [אמרין] בשם רבי יוחנן יתקוף חילך לרחמיך תגבר מדת רחמים על מדת הדין, כמה דאת אמר ועתה יגדל נא כח ה'. אמר רבי יודן משל למה הדבר דומה לגבור שהוא מתגושש באבן של מסית ועבר אחד וראה אותו, א"ל יפה כחך, רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי (שמעון) [סימון] כל זמן שהצדיקים עושים רצונו של מקום הם מוסיפים כח וגבורה כד"א באלהים נעשה חיל, ואם לא כביכול צור ילדך תשי. רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי לוי בר פרטא כל זמן שישראל עושים רצונו של מקום הן מוסיפין כח [וגבורה כמד"א באלהים נעשה חיל, ואם לא כביכול וילכו בלא כח] לפני רודף. א"ר אחא רודף מלא כשגלו ישראל [כשם שגלו ברודף מלא] כך כשנגאלין אין נגאלין אלא בגואל מלא דכתיב ובא לציון גואל גואל מלא. א"ר יצחק על הכל הודה משה חומץ מדבר אחד, אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע אדם חוטא לפניך ואתה מאריך לו היה גובה ממנו, א"ל הקב"ה חייך שתצטרך לה והיכן נצרך לה במרגלים ה' ארך אפים, א"ר תנחום בר חנילאי עבר הוינא קומי כנישתא דבבל ושמעית קליה דינוקא קרי הדין פסוקא עדותיך נאמנו מאד אל נקמות ה'. ר' אבא ורבי תנחום בר חייא בשם ר' יודן אמר ארך אף אין כתיב כאן אלא ארך אפים, מאריך רוחו עד שלא יגבה, בא לגבות מאריך וגובה. א"ר חנינא מאן דאמר רחמנא ותרן הוא יותרו בני מעשיו אלא מאריך רוחו וגבי דיליה. א"ר לוי מהו ארך אפים רחיק רגז, משל למלך שהיו לו שני לגיונות קשים אמר המלך אם דרים הם עמי במדינה עכשיו בני מדינה מכעיסים אותי והם עומדין עליהם מאליהן ומכלין אותן, אלא הריני משלחן לדרך רחוקה, ואם מכעיסין אותי בני המדינה עד שאני משלח אצלם הם באין ומפייסין אותי ואני מהקבל פיוסין הה"ד באים מארץ מרחק מקצה השמים ה' וכלי זעמו לחבל כל הארץ. א"ר יצחק ולא עוד אלא שנועל בפניהם שנא' פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו, עד דהוא טריק ועד דהוא פתח רחמוי קריבין. ורב חסד רבי אלעזר ורבי יוסי בר' חנינא, רבי אלעזר אמר כף מאזנים מעויינות כף עונות מכאן וזכיות מכאן. והקב"ה מטה לכף זכות. הוא דעתיה דרבי אלעזר ורב חסד מטה כלפי חסד. ור' יוסי בר חנינא אמר כף מאזנים מעויינות עונות מכאן וזכיות מכאן, הקב"ה חוטף שטר חוב אחד של עונות וזכיות מכריעות, ומהו נושא עון [נושא עין] רב הונא בשם רבי אבהו כביכול אין שכחה לפניו ובשביל ישראל נעשה שכחן, ומה טעם מי אל כמוך נושא עון. וכן דוד אמר נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה, [ונקה לא ינקה מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים], מנקה הוא בעוה"ז ואינו מנקה לעוה"ב. פוקד עון אבות על בנים וגו'. משל לד' דיוטות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו בזו יין ובזו שמן ובזו דבש ובזו מים נפלה דליקה באחת מהן הן מכבות זו את זו אבל אם היו כולן של שמן כולן נשרפות, כך בזמן שהן תופסין במעשה אבותיהן דור אחר דור הן נידונין על ידו אבל אם הם מסורגין דור אחר דור דור צדיק ודור רשע לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, באותה שעה שמח משה ואמר אין בישראל קוצץ בן קוצץ:

ללכת בכל דרכיו אלו (הן) דרכי המקום שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת, ואומר כל אשר יקרא בשם ה' ימלט, וכי היאך אפשר לו לאדם ליקרא בשם ה', אלא [מה] המקום נקרא רחום וחנון שנאמר חנון ורחום ה' אף אתה הוי חנון ועשה מתנת חנם לכל. נקרא המקום רחום שנאמר כי אל רחום ה' אלהיך אף אתה הוי רחום. נקרא המקום צדיק שנאמר כי צדיק ה' צדקות אהב אף אתה הוי צדיק. נקרא המקום חסיד שנאמר חסיד אני נאם ה' אף אתה הוי חסיד. לכך נאמר והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט, ואומר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו. ואומר כל פעל ה' למענהו:

דבר אחר הצור התקיף. תמים פעלו פעולתו שלמה עם כל באי העולם ואין להרהר אחר מעשיו אפי' (עונה) [עולה] של כלום, ואין אחד מהם שיסתכל ויאמר מה ראו דור המבול שישטפו במים, ומה ראו אנשי מגדל שנתפזרו מסוף העולם ועד סופו, ומה ראו אנשי סדום ועמורה להשטף באש וגפרית, ומה ראה אהרן ליטול את הכהונה, ומה ראה דוד ליטול את המלכות, ומה ראה קרח ועדתו שתבלעם הארץ, תלמוד לומר כי כל דרכיו משפט יושב עם כל אחד ואחד בדין ונותן לו את הראוי לו. אל אמונה בעל פקדון. ואין עול גובה את שלו באחרונה, שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מת ב"ו אדם מפקיד אצל חברו מאתים ויש בידו מנה כשבא ליטול את שלו אומר לו הוצא מנה שיש לי בידך והילך את השאר, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא אל אמונה ואין עול גובה את שלו באחרונה. צדיק וישר הוא כענין שנאמר כי צדיק ה' צדקות אהב.