וּגְד֣וֹר וְאַחְי֔וֹ וּזְכַרְיָ֖ה וּמִקְלֽוֹת׃
und Gedor und Ahio und Sacharja und Mikloth.
חידושי הרד״ל
(ס) הלוים נושאים כו'. משמע שמתחלה נשאוהו כהנים שעוזא ואחיו בני אבינדב שכהנים היו [כ"כ האר"י ז"ל שעוזיהו המלך הי' נשמת עזא שהי' כהן ולכן נכנס להקטיר] ושלא כד' הרד"ק בשמואל ובד"ה שכתב שלא היו לוים ומשמעותן שהיו ישראלים (ואפשר היו מבני בנימין. יושבי הגבעה שהיה לבנימין ולפ"ז אולי יש לדרוש מ"ש (דה"א ז' גם שם ט') ונדב וגדור ואחיו. כי נדב הוא אבינדב ואחיו הוא אחיו וגדור הוא עזא ועל שנפרץ בו פרץ עזא רק שנמחל לו ובא לעוה"ב כדלעיל לכן קראוהו גדור כלומר ה' יגדור הפרצה שנפרצה בו). ומבואר מזה שלא כדעת הרמב"ם בס' המצות עשין ל"ד שכתב שלא באה המצוה ללוים כ"א במדבר למיעוט מספר הכהנים אכן לדורות החיוב בכהנים כמו שנתבאר בס' יהושע ובשמואל עכ"ל. וכאן מבואר שלדורות בלוים. ובאמת צ"ע דבהדיא תניא בסוטה (ל"ג ב) בכל יום ויום לוים נושאים את הארון ובאותו היום (שעברו הירדן) נשאוהו כהנים ומנו שם ג' מקומות לבד שנשאוהו כהנים. ומצאתי אח"כ שהרמב"ן בהשגותיו לשרשי הרמב"ם שרש ג' השיג עליו מסוגיא הנ"ל ודעתו ז"ל שהמצוה בין בכהנים בין בלוים (וכ"נ מסתימת דברי הרמב"ם עצמו בחיבורו ספ"ב מהל' כלי המקדש ע"ש). ורק בג' מקומות אל שמנו חז"ל היה עפ"י נביא דוקא בכהנים. (וע' במגלת אסתר שם בשם הרד"ק שיש עוד פעם רביעי כשברח דוד מאבשלום. וז"א כמבואר שם והנה צדוק וכל הלוים אתו נושאים את ארון ברית ה'. וי"ל לפ"ד המדרש כאן שאוסר לדורות הכהנים ג"כ. דצדוק היה הממונה כהן הראש ועל פיו נשאוהו. ומ"ש עוד במג"א שם מקרא דד"ה וישאו בני הלוים את ארון האלהים שהביאו הרמב"ם כי אז הכהנים נשאוהו ושא"כ ה' מקומות הן. הוא שגיאה במחכ"ת ששם ודאי הלוים נשאוהו והרמב"ם לא הביא זה שם רק לראיה שהנשיאה בכתף מצוה כמ"ש שם כאשר צוה משה בדבר ה'):