וְכֹל֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בִּרְאוֹתָ֖ם אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיָּנֻ֙סוּ֙ מִפָּנָ֔יו וַיִּֽירְא֖וּ מְאֹֽד׃
Alle Israeliten flohen, als sie den Mann sahen, vor ihm; sie fürchteten sich sehr.
מנחת שי
ויראו ארם. ביו"ד אחת לבד ובמאריך בספרים כ"י מדוייקים ובדפוס ישן וכן דינו להיות חסר יו"ד על פי המסורת שנמסר במערכת אות היו"ד ויראו ד' חסרים וסימנ' שם ובתר הכי אמר וכל שמואל דכותא בר מן א' וכל איש ישראל והוא בשמואל א' י"ז וסוף הפסוק וינסו מפניו וייראו מאד והתם נמי נמסר לית מלא בסיפרא:
הרחב דבר
וזהו פי׳ המקרא שמואל א׳ י״ז כ״ד וכל איש ישראל בראותם את האיש וינוסו מפניו וייראו מאד. ולפי סדר הענין היה לכתוב להיפך וייראו מאד וינוסו מפניו אלא ה״פ וינוסו מפניו ומזה וייראו מאד מעצם המלחמה כי חשבו שלא יהי׳ אחרית לטוב. וכן הוא ודאי דרך מלחמה טבעית כמ״ש תחילת נפילה ניסה. אם לא שהולך בדרך נס כמו שהיה לבסוף מלחמת גלית ובש״מ. שאע״ג שלבם נשבר מכ״מ נתגברו בנס. אבל בדרך הטבע אינו כן וכן יעקב צר לו מן הפחד שהרגיש. וכן אמר דהמע״ה העבר חרפתי אשר יגורתי. כי חרפה הוא להבוטח בה׳ לגור. כמ״ש ובוטח בה׳ ישוגב וע״ז אמר הנביא (ישעיה נ״א י״ב י״ג) מי את ותראי וגו׳ ותשכח ד׳ עשך וגו׳ ותפחד תמיד כל היום וגו׳: