וַיִּסֹּ֤ב מֵֽאֶצְלוֹ֙ אֶל־מ֣וּל אַחֵ֔ר וַיֹּ֖אמֶר כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְשִׁבֻ֤הוּ הָעָם֙ דָּבָ֔ר כַּדָּבָ֖ר הָרִאשֽׁוֹן׃
Er wandte sich ab von ihm einem andern zu und sprach dieselben Worte, und das Volk gab ihm Bescheid, wie vorher.
שד"ל
מול האלהים: אצל האלהים, כמו וקרבת מול בני עמון (דברים ב' י"ט), אל ירעו אל מול ההר ההוא (שמות ל"ד ג'), ויסוב מאצלו אל מול אחר (ש"א י"ז ל') והטעם הנח לך כל מה שיש בו צורך לנבואה מאת ה', והשאר תתן ביד אחרים.