וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ׃ (ס)
Sie schlossen beide einen Bund vor dem Herrn, David blieb im Walde, Jonatan aber ging nach seinem Hause.
שד"ל
לגגות, לברוח מן האויבים; ולא אמר אל הגגות, כי לא היו עולים ממש אל הגגות, אך היו נחבאים בעלייה, ודרך לעג הוא אומר שהם עולים כאלו רצונם לעלות אל הגגות, ול"מד לגגות להוראת בשביל, כמו ויהונתן הלך לביתו (ש"א כ"ג י"ח) שענינו הלך לשוב אל ביתו.
מלבי"ם באור המילות
חרש. הוא יער שהעצים קרובים זל"ז ונסבכים עד שהנמצא שם יסתר מב"א, וישב דוד בחורשה (ש"א כ"ג) ומשתתף עם חרש מענין שתיקה :