וַתָּבֹ֣א אֲבִיגַ֣יִל ׀ אֶל־נָבָ֡ל וְהִנֵּה־לוֹ֩ מִשְׁתֶּ֨ה בְּבֵית֜וֹ כְּמִשְׁתֵּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ וְלֵ֤ב נָבָל֙ ט֣וֹב עָלָ֔יו וְה֥וּא שִׁכֹּ֖ר עַד־מְאֹ֑ד וְלֹֽא־הִגִּ֣ידָה לּ֗וֹ דָּבָ֥ר קָטֹ֛ן וְגָד֖וֹל עַד־א֥וֹר הַבֹּֽקֶר׃
Abigail kam zu Nabal hinein; er hatte ein königliches Mahl in seinem Hause. Dem Nabal war wohl zu Mute, er war betrunken bis über die Maße; sie aber erzählte ihm kein Wort davon bis zum Morgenlichte.
ביאור הרד"ל
(נז) החתן דומה כו'. בנוסחא שלפנינו חשיב רק ד' דברים, אבל בילקוט שופטים שם חשיב עוד חמישי מה המלך משתה ושמחה לפניו כל הימים (וי"ל דרמיזא במ"ש (שמואל א' כ"ה) והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך), אף חתן כל ז' ימי המשתה, וכ"ה בל' הרמב"ן[י]והדפיסן בעל חק יעקב וייחסן להרשב"א, וכל הרגיל בלשון הרמב"ן והרשב"א יבין כי הן להרמב"ן, וכן בשיטה מקובצת לכתובות מובאים הדברים ככתבן שם בשם הרמב"ן: בחידושיו לכתובות (ה:) סד"ה א"נ משום שקדו כו', ובלשון מנורת המאור שם, וברד"א סוף חיבורו בברכת נשואין, ומעתה הן ה' דברים, וי"ל שהן נגד ה' קולות האמורים (ירמי' לג) שזוכה להן הנהנה מסעודת חתן כמ"ש בברכות (ה:)[יא]הקולות אלו הן בתנהי"ם, חתן וכלה בת"ת ומ"ל, ששון ושמחה בנו"ה, והודו את ה' צבאות ביסוד שבו ג"כ שם צבאות (שנכללין בו נו"ה וכמש"ל פט"ו אות א' ע"ש) כמ"ש בזהר בראשית (יז.) ובז"ח ריש שה"ש, וכן י"ל נגדן ה' דברים שחושב כאן, אור החמה בת"ת, אינו יוצא לשוק לגי' רמב"ם הוא במ"ל כל כבודה בת מלך פנימה, ולגי' שלנו אינו יוצא לבדו הוא שלא להפרידה מן דודה כל ז', ובגדי כבוד בנצח ששם הבגדים, ומקלסין בהוד שבח והודאה, ומשתה ושמחה לגי' הרמב"ן ביסוד:, והר"ן פ"ק דכתובות הביא משם הפר"א ג"כ לענין שאינו עושה מלאכה כו', אבל נראה שהוא ט"ס, וייתור לשון בדברי הר"ן, כי דבריו מעותקים מלשון חדושי הרמב"ן (כדרך הר"ן תמיד), ושם מבואר שזה למד מן התוספתא דכתובות, ושוב כתב ששמע שנמצא באגדה שדומה כו' שאינו יוצא מפתח פלטרין שלו וכתב ע"ז אבל בפר"א ראיתי כו' אינו יוצא לשוק לבדו (ר"ל דמשמע דוקא לבדו ומשום כבוד או שמירה כמשית"ל אי"ה באות נ"ח, אבל עם אחרים מותר לצאת), והמ"מ פ"י מה' אישות הי"ב על מ"ש הרמב"ם שאינו עוסק במלאכתו ואינו נושא ונותן בשוק כתב שהוא מפורש בתוספתא ופרקי ר"א, כוונתו שדין המלאכה מפורש בתוספתא כלשון הרמב"ן הנ"ל ודין היציאה לשוק בפר"א:
(נז*) דומה למלך. פי' שכל העם מכבדין ומחבבין את מלכם, כך מרעים ושושבינים של החתן מכבדין ומחבבין את החתן בכל מיני כבוד ושמחה.
(נז*) דומה למלך. פי' שכל העם מכבדין ומחבבין את מלכם, כך מרעים ושושבינים של החתן מכבדין ומחבבין את החתן בכל מיני כבוד ושמחה.