וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־אַבְשָׁל֗וֹם אַל־בְּנִי֙ אַל־נָ֤א נֵלֵךְ֙ כֻּלָּ֔נוּ וְלֹ֥א נִכְבַּ֖ד עָלֶ֑יךָ וַיִּפְרָץ־בּ֛וֹ וְלֹֽא־אָבָ֥ה לָלֶ֖כֶת וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ׃
Der König erwiderte dem Awschalom: Nicht doch, mein Sohn! Lass uns nicht alle gehen, dass wir dir nicht beschwerlich fallen. [Awschalom] drang in ihn, [der König] wollte nicht gehen und segnete ihn.
מנחת שי
ונכבד בביתך. במקצת ספרים הבי"ת בקמ"ץ כמשפט הבינוני ומתחלפים בפתח ובמסורת נכבד ב' פתח וסימנהון ולא נכבד עליך (שמואל ב י״ג:כ״ה) וישב דוד לביתו וגו' מה נכבד היום (שמואל ב ו׳:כ׳) וכתב שם רד"ק מה נכבד היום נפעל עבר כי הוא פתוח: