וַעֲדָיָה֙ בֶּן־יְרֹחָ֔ם בֶּן־פַּשְׁח֖וּר בֶּן־מַלְכִּיָּ֑ה וּמַעְשַׂ֨י בֶּן־עֲדִיאֵ֧ל בֶּן־יַחְזֵ֛רָה בֶּן־מְשֻׁלָּ֥ם בֶּן־מְשִׁלֵּמִ֖ית בֶּן־אִמֵּֽר׃
und Adaja, der Sohn Jerohams, der Sohn Paschurs, der Sohn Malchijas, und Massai, der Sohn Adiels, der Sohn Jahzeras, der Sohn Meschullams, der Sohn Meschillemiths, der Sohn Immer;
שם משמואל
ומעתה תתבאר שאלת בן החכם והתשובה, דהנה המפרשים דקדקו הלוא גם החכם אמר אשר צוה ה' אלקינו אתכם ומה בינו לבין בן הרשע שאמר מה העבודה הזאת לכם שנאמר לו לכם ולא לו והיא כפר בעיקר, ולמה לא נאמר ג"כ אתכם ולא אותנו, אך לפי דרכינו הנ"ל י"ל דשאלת החכם הי' אתכם שאתם צדיקים עושי רצונו של מקום, היינו שאתם מרגישין מהו רצון המקום למה צוה ה' אלקינו אתכם, ולמה לא סגי כמו צדיקים הראשונים תמימי דרך שקיימו את המצוות מעצמם בלבושים וכלים שונים כל אחד לפי רוח בינתו, ומעתה מיושב תיבת אתכם, שלא הי' אפשר לו לומר, אותנו, שאיננו נוטל השם לעצמו שגם הוא מהתמימי דרך שמרגישין רצונו של מקום, אלא אתכם דייקא שאתם צדיקים עושי רצונו של מקום: