Nachschlagewerk zu Jeschijahu 26:8

‎אלה המלים הנכפלים לששת מראותם למיני מחלקותם אך המלים הנכפלים בד בבד אשר יחצו לשנים אלה הם: גלגליו כסופה (ישעיהו ה, כח), ויגל את האבן (בראשית כט, י), והרהרון על משכבי (דניאל ד, ב), הרו הגו מלב (ישעיהו נט, יג), ותתחלחל המלכה (אסתר ד, ד), מפניו יחלו עמים (יואל ב, ו), הנה ה' מטלטלך (ישעיהו כב, יז), והטלתי אותך (ירמיהו כב, כו), וחתחתים בדרך (קהלת יב, ה), החתת כיום מדין (ישעיהו ט, ג), בחרחר ובחרב (דברים כח, כב), ועצמי חרה (איוב ל, ל), נלאתי כלכל (ירמיהו כ, ט), מבלתי יכלת (במדבר יד, טז), ויתמרמר אליו (דניאל ח, ז), שמי לך תמרורים (ירמיהו לא כא), ביום נטעך חשגשגי (ישעיהו יז, יא), ישגה אחו בלי מים (איוב ח, יא), כבוצר על סלסלות (ירמיהו ו, ט), סל המצות (ויקרא ח, ב), סלי חרי (בראשית מ, טז), סלסלה ותרוממך (משלי ד, ח), סלו לרכב (תהלים סח, ה), לא פנים קלקל (קהלת י, י), נחשת קלל (יחזקאל א, ז), וכתבת קעקע (ויקרא יט, כח), והוקע אותם (במדבר כה, ד), ישתקשקון ברחבות (נחום ב, ה), בעיר ישקו (יואל ב, ט), ואשתעשע במצותיך (תהלים קיט, מז), ואשעה בחקיך (שם קיט, קיז), זבחי הבהבי (הושע ח, יג), הבה לי בנים (בראשית ל, א), קוצותיו תלתלים (שיר ה, יא), גבה ותלול (יחזקאל יז, כב), מעשה תעתעים (ירמיהו י, טו), לדבר אל ה' תועה (ישעיהו לב, ו), גרגרים בראש אמיר (שם יז, ו), עשרים גרה (שמות ל, יג), כמתלהלה הירה זקים (משלי כו, יח), ותלה ארץ מצרים (בראשית מו, יג), שלו הייתי ויפרפרני (איוב טז, יב), אתה פוררת (תהלים עד, יג), ואחז בערפי ויפצפצני (איוב טז, יב), ונפץ את עולליך (תהלים קלז, ט), והשביע בצחצחות (ישעיהו נח, יא), והמונו צחה צמא (שם ה, יג), מעשה צעצעים (דה״‎ב ג, י), היציע התחתנה (מ"א ו, ו), בסאסאה (ישעיהו כו, ח), כי כל סאון (שם ט, ד), ערער תתערער (ירמיהו נא, נח), ערו עדו עד היסוד בה (תהלים קלז, ז), לעפעפי תנומה (שם קלב, ד), התעיף עיניך בו ואיננו (משלי כג, ה), צלצל כנפים (ישעיהו יח, א), תצלנה שתי אזניו (מ"ב כא, יב), ובכרכרות (ישעיהו סו, כ), שלחו כר מושל ארץ (שם טז, א).

הגה ברוחו (ישעיה כו ח) ויגה בני איש (איכה ג לב)

ואופן עגלה (ישעיהו כח, כז), אופן אחד בארץ (יחזקאל א, טו), אפן מרכבותיו (שמות יד, כה), האופנים ומעשיהם (יחזקאל א, טז), לארבעתם אופניהם (שם י, יב), ענין אחד להם, ואין מגזרתם דבר דבור על אפניו (משלי כה, יא), כי פתרונו מתוקן על פי הדבר, ופתרון אופן אחד כמו גלגל אחד, ואלו נגזר אפניו מאופן, לא יצאה הוו מתוך המלה כי אם היה נאחז בתוכו כענין האחזו באופן, כאשר יהיה האופן בתוך האופן (יחזקאל א, טז), ובאופנים (שם א, כ), ולאופנים (שם י, ג), והאופנים (שם א, יט), כלם נכתבים בו"ו או בנקודה הראויה להנקד העומדת תחתיה, וזה אשר יורה כי אין אפניו מאופן. והמדה הזאת יורה עליה וזאת חקת המבדיל אשר בין שניהם. יש מלים בלשון עברית אשר יש להם מדה אחת וקצב אחד ועקב נקודתם יבדלו ויחצו לשתי מחלקות, המלה אשר ממחלקה האחת המיוסרת כמשקלת רעוההל כל עברי פניה המלה ההיא לא תשתנה ולא תטה מני קו והוי"ו הנעלה מן המלה ההיא לעת מקרה ככה יעלה מרעותיה ענין אחד ומשפט אחד לכלם, לכל המלה אשר יהיה שמה האות ללכת ילכו האותיות ובהפרדם יפרדו לא יסבו בלכתן. דע, כי כל מלה מהמלים המשולשים משלש אותיות אשר תחלתם אל"ף או בי"ת או גימ"ל או אות מיתר האותיות מיוסד במלה יקדמנו וו והוא שני לו, הם הם המלים הבנוים על שני פנים, לא יוכל המוסיף להוסיף עליהם ולא הגורע לגרוע מהם כי משפט הלשון כן הוקם. המראה האחד, ואופן עגלה (ישעיהו כח, כז), אוצר נחמד ושמן (משלי כא, כ), גורל אחד לה' (ויקרא טז, ח), שופר תרועה (שם כה, ט), עולל ויונק (ירמיהו מד, ז), עולם חסד יבנה (תהלים פט, ג), מורג חרוץ חדש (ישעיהו מא, טו), ותור וגוזל (בראשית טו, ט), כי מוקש הוא לך (דברים ז, טז), מופת נתתיך לגוים (יחזקאל יב, ו), וכאלה הרבה כלם נגינתם [נ"א נגדין] מלרע, וכה יתכנו המלים והם מאזני המלה משיכתם סמוכה לאחריתם [נ"א לחתימתם], על כן לעת מקרה המלה לא יסורו וויהם. אבל לא בכל מקריהם הנעשים לכל עברי פני המלה כי אם בפנים אחרים, כמו אוצרותיהם מאוצר, וגורלי מגורל, ועולמי מעולם, ושופרות משופר, ועולליהם מעולל, ומורגים ממורג, וגוזליו מגוזל, ומוקשים ממוקש, ומופתים ממופת, וכאלה הרבה. אפס לא כמקרה מלרע מלעיל, כי המלים המשוכים מלעיל משיכתם סמוכה לתחלתם, על כן יעלו הווין לעת מקרה, כאלה: אף ארח משפטיך (ישעיהו כו, ח), קדש קדשים (שמות ל, לו), בשת הפנים (דניאל ט, ז), שרש ישי (ישעיהו יא, י), חדש ימים (בראשית כט, יד), וחשך על פני תהום (שם א, ב), אזן המטהר (ויקרא יד, יד), והביאו בניך בחצן (ישעיהו מט, כב), יוסף אמץ (איוב יז, ט), ערף ולא פנים (ירמיהו ב, כז), את כל תקף (אסתר ט, כט), גרן ויקב (הושע ט, ב), אכל בכסף תשבירני (דברים ב, כח), עשר וכבוד (משלי ג, טז), אשר מזרעו יתן למלך (ויקרא כ, ב), אין אמר ואין דברים (תהלים יט, ד), ורחב חמש אמות (יחזקאל מ, ל), ארך החצר (שמות כו, יה), היו עלי לטרח (ישעיהו א, יד), ושכחת עמר בשדה (דברים כד, יט), וכאלה הרבה בלשון עברית. דע, כי המלים האלה וכמהם מהמלים המשולשים אשר משפטם כמשפט המלים האלה כל הווין הנכתבים במלים או הנקודה העומדת תחתם יחדו ישבותו, ובהעלות ווי המלה יפחתחו, כאלה: כגדל חסדך. את גדלך (דברים ג, כד), אף ארח משפטיך, ארחי ורבעי זרית (תהלים קלט, ג), קדש ישראל לה', את שם קדשי (ויקרא כ, ג), בשת הפנים, חרפתי ובשתי (תהלים סט, כ), חשך אפלה, וד' יגיה חשכי (ש"ב כב, כט), שרש ישי, שרשי פתוח אלי מים (איוב כט, יט), חדש ימים, מדי חדש בחדשו (ישעיהו סו, כו), אזן המטהר, ותקח אזני שמץ מנהו (איוב ד, יב), והביאו בניך בחצן, גם חצני נערתי (נחמיה ה, יג), ערף ולא פנים, ואחז בערפי (איוב טז, יב), את כל תקף, וכל מעשה תקפו (שם י, ב), גרן ויקב, מגרנך ומיקבך (דברים טז, יג), אכל בכסף תשבירני, ובמרבית לא תתן אכלך (ויקרא כה, לז), עשר וכבוד, את כבוד עשרו (אסתר ה, יא), מזרעי למלך, וקלל במלכו ובאלהיו (ישעיהו ה, כא), אין אמר ואין דברים, אם אמרי אשכחה שיחי (איוב ט, כז), ארך היריעה, אמה ארכו (שם ל, ב), ורחב חמש אמות, אמה וחצי רחבו (שמות כה, י), ושכחת עמר בשדה, גם בין העמרים (רות ב, טו), היו עלי לטרח, טרחכם ומשאכם (דברים א, יב), וכאלה הרבה. וגֻדלו וקֻמצו וחֻמצו לא במשקלתם, הן למדנו שאין אפניו מאופן.

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, אף ארח משפטיך (ישעיהו כו, ח), וארח לחברה (איוב לד, ח), וכארח איש ימצאנו (שם לד, יא), ארחי ורבעי זרית (תהלים קלט, ג), והנה ארחת ישמעאלים (בראשית לז, כה), הביטו ארחות תמא (איוב ו, יט), לעשות לארח (ש"ב יב, ד), מלון ארחים (ירמיהו ט, א), כלם מגזרת דרך ואורח. השני, ואחזת וארחת תמיד (מ"ב כה, ל), טוב ארחת ירק (משלי טו, יז), ענין סעודה וכרה המה.