Nachschlagewerk zu Tehillim 58:6

תאבתי לישועתך יי' (תהלים קיט, קעד), פתרו הפותר בו, כמו 'תאותי מן תאוה', החליף בי"ת בוי"ו, וגם יסף תי"ו על יסודות המלה, וכן הקים פתרונה, והיה עליו מאמתת המוסר מטרם שומו פתרון לחקור איך יבנה בנין הלשון, אפס כל המלים האמורים בסדרי הנבואות אשר תהלתם תי"ו אשר איננה משורש המלה ולא אחוז בה אחיזת עיקר, לא יוכלון אנשי הלשון לספר בו מאומה, ולא יסבו המלה, כי אם במראה אחד כאלה המלין, באמרך, תשורה, תנומה, תאנה, תבונה, תעודה, תרומה, תחנה, תקוה, תנופה, תשובה, תשומה, תאוה, וכאלה רבות, היכול יוכלון אנשי הלשון להסב מן 'תרומה תרמתי', ומן 'תחנה תחנתי', ומן 'תקוה תקותי', ומן 'תנופה תנפתי', ומן 'תאוה תאותי', הלא כה יאמר מן 'תרומה הרימותי', ומן 'תחנה חנותי', ומן 'תקוה קויתי', ומן 'תשובה שבתי', ומן 'תקומה קמתי', ומן 'תנופה הניפותי', ומן 'תאוה אויתי', וכן בכל אלו המלין אשר משפטם להכתב בתי"ו בתחלתם אשר איננו אחוז בהם אחיזת יסוד בצרפך המלין לעת מקריהם יעלו התוי"ן. אבל התי"ו אשר לתאבתי, הוא אחוז במלה אחיזת עיקר, על כן יעלה עמהם, ופתרונו כמו כלתה לישועתך נפשי, וכמוהו מתאב אנכי את גאון יעקב (עמוס ו, ח), פתרונו מכלה אנכי את גאון יעקב, וכמוהו גרסה נפשי לתאבה (תהלים קיט, כ), ויש כמוהו בלשון ארמית, ועתה נפשנו יבשה אין כל (במדבר יא, ו) 'נפשנא תאיבה'. וגם זה מהמלים החלופי אותיות, הוברי שמים (ישעיהו מז, יג) פתר בו 'חבורי שמים', מן חובר חברים (דברים יח, יא), וחובר חברים מחכם (תהלים נח, ו), החליף ה"א בחי"ת, וכן העמיד פתרון המלה, והמלה עומדת על עמדה מבלי חליפות, ופתרון הוברי שמים כמו בוררי שמים, יען כי לא יוכלו הקוסמים לעמוד על דעת רגעי היום והלילה עד ברור להם השמים לטוהר, ולעת הברותם, יחזו מחזה הכוכבים ומודיעים לחדשים, על כן אמרה תורה החוזים בכוכבים מבלי מחזה הכוכבים לא יחזו ולא יקסמו. וגם כה אמר מיכה בדברי חזיוניו: לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסום ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום (מיכה ג, ו), זה הפסוק יורה, כי ביום חשכה כהבהר שחקים ויחתמו כוכביהם אין הקוסמין יכולין לדקדק ולקסום, על כן לא יתכן להיות חוברי שמים כי אם 'הוברי שמים', הנה קמה המלה כמשפט ענינה מבלי המיר אותיותיה. ויש מלים לטוען לטעון, אם אמר יאמר כל ההאי"ן הסדורים [נ"א הקדומים] בתחלת המלין המדוברים כמו הוברי שמים, כלם מיוסדים במלים כדבריו כן הוא, אבל יש מלים מעט מזער בלשון עברית אשר משפטם כהוברי שמים, כאלה: הולכי נתיבות (שופטים ה, ו), הולכי רכיל (ירמיהו ו, כח), הזים שוכבים (ישעיהו נו, י), תהותהו על איש (תהלים סב, ד), תהכרו לי (איוב יט, ג). ועתה אבאר המלים האלה במקום מחברתם.

‎השלישי, וחבר חבר (דברים יח, יא), חובר חברים מחכם (תהלים נח, ו), עמדי נא בחבריך (ישעיהו מו, יב).