Nachschlagewerk zu Tehillim 59:19
ספר הבחור
ט. דע כי נמצא פעלים שיבא לפעמים העתידים בחולם בסוף ולפעמים בפתח כמו וישבות המן בחולם (יהושע ה יב). למה תשבת המלאכה בפתח (נחמיה ו ג). גם נמצאים שהם לעולם פתוחים ורובם הם פעלים עומדים כמו ישכב ירכב וישמן ישרון ויבעט (דברים לב טו). אבל אותם שהם בחולם הם על הרוב יוצאים. זולת כשלמד הפעל ע"ין או חי"ת אז הם לעולם פתוחים בבין שהם עומדים בין שהם יוצאים כמו ישמע ישלח וכן כשעי"ן הפעל עי"ן או חי"ת כמו תשחק למו תלעג לכל הגוים (תהלים נט ט) ויוצאים מן הכלל שהם פעלים עומדים. וינהם עליו (ישעיהו ה ל). ומה אזעם לא זעם יי (במדבר כג ח). וכל הדינים הללו כוללים גם כן הצווי כי דין אחד לעתיד ולצווי בנקודתם כאשר כתבתי לעיל בסימן ז':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
נימוקי רבי אליהו בחור על ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, והיום רד מאד (שופטים יט, יא), מדוע אמרו עמי רדנו (ירמיהו ב, לא), ורדו גת פלשתים (עמוס ו, ב), ועניים מרודים תביא בית (ישעיהו נח, ז), זכר עניי ומרודי (איכה ג, יט), הניעמו בחילך והורידמו (תהלים נט, יב).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, עזי וזמרת יה (שמות טו, ב), ד' עזי ומעזי (ירמיהו טז, יט), מגדל עז (תהלים סא, ד), ד' בעזך ישמח מלך (שם כא, ב), ובמים עזים נתיבה (ישעיהו מג, טז), יתר שאת ויתר עז (בראשית מט, ג), עזי אליך אזמרה (תהלים נט, יח), ענין כח הם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
הרג רב (ישעיהו ל, כה), אל תהרגם (תהלים נט, יב), כי לאויל יהרג כעס (איוב ה, ב), ויהרג יי' כל־בכור בארץ מצרים (שמות יג, טו).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
השלישי, באשרו אחזה רגלי (איוב כג, יא), עמי מאשריך מתעים (ישעיהו ג, יב), אשרו חמוץ (שם א, טז), ואשר בדרך לבך (משלי כג, יט), אם תטה אשרי מני הדרך (איוב לא, ז), ישנו פעם ישנו נתיב לפי ענין המחוה. ואין מגזרתם כנמר על דרך אשור (הושע יג, ז), על דבר האל"ף אשר איננו יסוד במלה, ופתרונו כאשר נמר על דרך שוקד ומביט ושד לטרוף, ככה אשקוד אני לטרוף ולחתוף אני אטרוף ואלך ואשא ואין מציל. גם אשרנו עתה סבבונו (תהלים יז, יא), איננ מגזרתם. ופתרון אשרנו כמו שוררינו כמו אלהים יראני בשוררי (תהלים נט, יא), למען שוררי הישר לפני דרכך (שם ה, ט), אשורנו ושוררנו ענין אחר להם, נמצא שוררנו מהמלים גרועי אל"ף, ושוררנו כצוררנו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy