Nachschlagewerk zu Tehillim 78:20

‎מתחלק לשתי מחלקות: האחד, הן הכה צור ויזובו מים (תהלים עח, כ), ארץ זבת חלב ודבש (שמות ג, ח), זב עמקך (ירמיהו מט, ד), אמרו בו אנשי פתרון בז עמקך, הפכו את המלה וכן העמידו פתרונה, והמלה מבלי הפך עומדות כמשפטה, וכה פתרונה, מה תתהללי בעמקים עקב רטיבתם ולחותם וריווים, לא תדאג לבצורת יען וביען נשענת בזאת, תדעי שאני אזיב את עמקך למען לא יעלה בו כל עשב מפני זוב מימיו, כי בכל עת אשר יזובו העמקים ויטפו מים תמיד, לא יצמח העמק צמח, ואם יצמח צמח, לא יעשה קמח, כי אם אויב עמקם [נ"וול כי זב יזובו עמקם] ויבשו משברם ויחפרו מאוצרותם.

‎השני, ברוך טנאך ומשארתך (דברים כח, ה), שארה כסותה וענחה (שמות כא, י), משארתם צררת בשמלתם (שם יב, לד), ובתנוריך ובמשארותיך (שם ז, כה), אם יכין שאר לעמו (תהלים עח, כ), ענין מזון הם.

‎ואת שתי התמיהות הבאות בפסוק אחד על שני דברים מתמיה בה"א ושונה באם רוב התמיהות כאלה: האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר (איוב ד, יז), הבנהרים חרה יי' אם בנהרים אפך (חבקוק ג, ז), הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו (תהלים עח, כ), ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבותכים (יואל א, ב), החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא (איוב יא, ז), הטוב כי יחקור אתכם אם כהתל באנוש (שם יג, ט), הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שוא על בלילו (שם ו, ה), הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר (שם י, ה), הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו (תהלים פח, יא), המאוס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך (ירמיהו יד, יט), הנוטע אזן הלא ישמע אם יוצר עין הלא יביט (תהלים צד, ט), העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה (איוב י, ד), הפניו תשאון אם לאל תריבון (שם יג, ח), הצאן ובקר ישחט ומצא להם אם את כל דגי הים (במדבר יא, כב), הקצור קצרה ידי מפדות אם אין בי כח להציל (ישעיהו נ, ב), הרוב רוב עם ישראל אם נלחום נלחם בם (שופטים יא, כה), השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו (תהלים עז, י), התקשור רים בתלם עבותו אם ישדד עמקים (איוב לט, י), וכאלה יש הרבה בתורה.

‎החמישי. אם בחקותי תלכו (ויקרא כו, ג), אם ישמעו ויעבדו (איוב לו, יא), ואם לא ישמעו (שם לו, יב), הענין יורה עליהם. אבל יש ל'אם' מחלקות ותוצאות, אם תאבו ושמעתם (ישעיהו א, יט), ואם תמאנו ומריתם (שם א, כ), מלת 'אם' ענין אחד ומראה אחד לה. אבל בנטות אליה מיתר המלים, יוציאוה ממשפטה וימשכוה אחרי ענינם ובסוד מושכיה לענינה הראשון, וכאלה הם המלים אשר ימשכוה: כי לא אעבך עד אשר אם עשיתי (בראשית כח, טו), לא אוכל עד אם דברתי דברי (שם כד, לג), עד אם כלו לשתות (שם כד, יט), וכאלה הרבה. וחלופם, אם ארץ מאפליה (ירמיהו ב, לא), אם יכין שאר לעמו (תהלים עח, כ), אם בשרי נחוש (איוב י, יב). וחלפום, אם ישמעו ואם יחדלו (יחזקאל ב, ה). וחלופם, אם רחץ אדני את צאת בנות ציון (ישעיהו ד, ד), אם תקטל אלוה רשע (תהלים קלט, יט), וכאלה הרבה. וחלופם, האם אין עזרתי בי (איוב ו, יג), האם תמנו לגוע (במדבר יז, כח), כי אם יש אחרית (משלי כג, יח), נשוב לענין הראשון.

‎האף שונא משפט יחבוש (איוב לד יז), הבנהרים חרה ה' (חבקוק ג ח), הגם לחם יוכל תת (תהלים עח כ), הדרכי לא יתכנו (יחזקאל יח כה), ההיטב חרה לך (יחזקאל יח כה), האתה זה אדני (מ"א יח ז), הזה האיש (ישעיה יד טז), החפץ לשדי (איוב כב ג), הטרם תדע (שמות י יז), הירוע ברזל בברזל (ירמיה טו יב), הכימי אנוש יממיך (איוב י ה). וחלופם, לראות הקלו המים (בראשית ח ח), לראות היעמדו דברי מרדכי (אסתר ג ד), לראות היש משכיל (תהלים יד ב), לראות הפרחה הגפן (שה"ש ו יא), התעיף עינך בו ואיננו (משלי כג ח), החזקה הוא הרפה (במדבר יג יח), השמרים הם את דרך ה' (שופטים ב כב), הילך בתורתי (שמות טז ד), החכם יהיה או סכל (קהלת ב יט), וכאלה הרבה. וחלופם, הידעתם את לבן בן נחור (בראשית כט ה), השלום לו (בראשית כט ו), היש לדבר לך אל המלך (מ״‎ב ד יג), הקולך זה בני דוד (ש״א כד יז), האתה זה בני עשו (בראשית כז כא), היש את לבבך ישר (מ״ב י טו), וכאלה הרבה. וחלופם, היא העולה (ויקרא ו ב), והאש על המזבח תוקד בו (ויקרא ו ה), ובער עליה הכהן (ויקרא ו ה), הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני (בראשית לא מג). וחלופם, בהשמים חסדך (תהלים לו ד), להנחתם בהדרך (נחמיה ט יט), ויבדילם אמציה להגדוד אשר בא אליו (דה״‎ב כה י), להעלות העולה להמזבח (דה״‎ב כט כז), וכל ההקדיש שמואל הראה (דה״א כו כח), על ההכין אלהים לעם (דה״ב כט לו), וכאלה הרבה. וחלופם, העל את העם הזה (שמות לג יב), הבא נא ידך בחיקך (שמות ד ו), השלך על ה' יהבך (תהלים נה כג), הקהל לי את העם (דברים ד י). וחלופם, כי הפליא חסדו לי (תהלים לא כב), השירו ולא ידעתי (הושע ח ד), הקימו בחוניו (ישעיה כג יג), אשר לא הסיר תפלתו וחסד ומאתי (תהלים סו כ). וחלופם, הביא מנחות שוא (ישעיה א יג), הסר חטאתו (ישעיה כו ט), לא ידעו הבין (ישעיה נו יא), הסר משוכתו (ישעיה ה ה), הרחק כמטחוי קשת (בראשית כא טז), וכאלה הרבה.