Nachschlagewerk zu Tehillim 89:24

‎ואלה התווי"ן הנכתבים באחרים המלים אשר בהפריד היודי"ן בין התווי"ן ובין המלים ישבתו התווי"ן מהיותם יסוד, ואלה קצותם: אביתי, בניתי, גליתי, דמיתי, הייתי, זריתי, חליתי, טעיתי, יריתי, כליתי, כסיתי, מריתי, נסיתי, עשיתי. וכאלה הרבה, הן נמצא היו"ד מפריד בין התי"ו ובין היסוד, בין האותיות המיוסדים לאות המועד למלאכה, והוא התיו, ויש ממשפט האותיות ומקושט המלים להיות זרית כאחד מהם, ובהיות ככה ישבות זרת מזרית, ולא יהיה מגזרתו ולא מיסודתו, כי היו"ד הבא בתוך המלה הפריד בין זר ובין התי"ו, ולא הפריד בין זרת ובין תי"ו, ואלו נגזר זרית מגזרת זרת, היה על המחוקק לחקות זְרַתָּה ומוציא היו"ד מתוכו כגבול המלים העליונים אשר קדמו הנה, אשר התווי"ן יסוד בהם, כמו כרת, שחת, הצמת. ואם יאמר כי יש מלים מעט מזער שאחריהם תי"ו מיוסד במלה ונכפל, ואין חדוד הלשון מעמיד המלה על התיו, כמו שתיתי מים (מ"ב יט, כד), דע כי טענתו לא תועלנו ולא יוכל להעמיד זרית מזרת בכל פנים, כי יו"ד של שתיתי לא בא אל תוך המלה כי אם אחריה יסוד, ויסוד ההוא שי"ן תי"ו, רק לא נכפלו התווי"ן בשתיתי כי אם עקב מראות המלה למען לא תצא מחקת שתיה לחקות שמה שיתה, אבל היו"ד כמפעל הו"ו כי כמהו וכתותי מפניו צריו (תהלים פט, כד), מן כתות לא יחמל (ישעיהו ל, יד), החתת כיום מדין (שם ט, ג), הו"ו מפריד בין היסוד ובין התי"ו, כאשר יפעל יו"ד בשתיתי, על כן לא נכון להיות זרית מזרת כי אם מזֵר. וכה פתרונו, ארחי ורבעי זרית הקיפוח זר סביבותי וגררת נתיבותי, על כן אמר אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח (תהלים קלט, ז).