Nachschlagewerk zu Tehillim 92:17

‎ומלא פני תבל תנובה (ישעיהו כז, ו), עוד ינובון בשיבה (תהלים צב, טו), חיל כי יניב (שם סב, יא), ותירוש ינובב (זכריה ט, יז), ענין אומץ הם.

‎מתחלק לעשר מחלוקת: האחד, על העצים אשר על האש (ויקרא א, ח), עלי עשור ועלי נבל (תהלים צב, ד), למקרה במים עליותיו (שם קד, ג), ומעלתהו (יחזקאל מג, יז), ולא תעלה במעלת (שמות כ, כו), עלית קיר (מ"ב ד, י), הבית הזה יהיה עליון (מ"א ט, ח), המה יעלו בהר (שמות יט, יג), עלתיך הבשר והדם (דברים יב, כז), הקם על (ש"ב כג, א), הבוטה בשמים מעלותו (עסוס ט, ו), יעלו בתהו ויאבדו (איוב ו, יט).

‎הרביעי, בלולה בשמן (ויקרא ב, ה), בלול בשמן (שמות כט, מ), בלתי בשמן רענן (תהלים צב, יא), ענין רטיבה הוא. ויתכן להיות מגזרתם תבלֻל בעינו (ויקרא כא, כ), הוא רטיבת הראש היורדת לעינים.

‎הרביעי, מה. אבל מתחלק לענינים הרבה, מה תאמר נפשך (ש"א כ, ד), מה תתן לי (בראשית לח, טז), ומה דמות תערכו לו (ישעיהו מ, יח), מה הדבר הזה (שמות יח, יד), מה הערבון (בראשית לח, יח), ויהי מה ארוץ (ש"ב יח, כג). ויש כמהו בענינו, וחליפתו בנקידתו, ומה קול הצאן הזה באזני (ש"א טז, יד), לא ידענו מה היה לו (שמות לב, א). וחלופם בענין, מה אהבתי תורתך (תהלים קיט, צז), מה שמך (בראשית לב, כז), מה יקר חסדך אלהים (תהלים לו, ח), מה טובו אהליך (במדבר כד, ה), מה גדלו מעשיך (תהלים צב, ו), עד מה יי' תאנף לנצח (שם עט, ה), ולא אתנו יודע עד מה (תהלים עד, ט), עד מה אשור תשבך (במדבר כד, כב). וחלופם, ואחדלה מה מני יהלך (איוב טז, ו). וחלופם, ויעבר עלי מה (איוב יג, יג), במה אדע (בראשית טו, ח), ובמה יודע איפוא (שמות לג, טז), כמה ימי עבדך (תהלים קיט, פד), עד כמה פעמים.

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ונחת שלחנך מלא דשן (איוב לו, טז), דשנים ורעננים יהיו (תהלים צב, טו), והיה דשן ושמן (ישעיהו ל, כג), כל דשני ארץ (תהלים כב, ל), ועולתך ידשנה סלה (שם כ, ד), ענין שומן המה.

‎דשנים ורעננים יהיו (תהלים צב, טו), אף ערשנו רעננה (שיר א, טז), זית רענן (ירמיהו יא, טז), וכפתו לא רעננה (איוב טו, לב), ענין רך ורטוב המה.

גת דרך אדני (איכה א, טו), ובגדיך כדרך בגת (ישעיהו סג, ב), דרכים גתות (נחמיה יג, טו), ענין יקבים הם. ויש גת ראוי להיות פתרונו כלי מכלי זמר, למנצח על הגתית (תהלים ח, א), כמו על עלמות שיר (שם מו, א), ועל מחלת (שם נג, א), ועל שמינית (שם ו, א), ועל הנבלים ועל הכנורים (שם נז, ט), ועל הנגינות (שם ד, א), ועל שגיונות (חבקוק ד, א), ועל עשור (תהלים צב, ד), כולם כלי זמר, וכפי המשא שמותם. ורבו העלמות, ויתכן להיות כלי חלול העשוי על חרשי גת, כמוהו חרשי צירים (ישעיהו מה, טז), הבאים מצור לעבודת בית אלהינו. ונקרא הכלי 'גתית' על שם המקום גת.

‎לאדם מערכי לב (משלי טז א), לאיש אשר אלה לו (בראשית לח כה). וחלופם, ויאמר לאדם (איוב כח כח), ואם אין לאיש (במדבר ה ח). וחלופם, לאחוז בכנפות הארץ (איוב לח יג), לאמר לאסורים צאו (ישעיה מט ט). וחלופם, לשום שפלים למרום (איוב ה יא), לעות את יעף (ישעיה נ ד). וחלופם, לקרא לשבוים דרור (ישעיה סא א), לשמע אנקת אסיר (תהלים קב כא). וחלופם, לספר בציון (תהלים קב כב), להגיד כי ישר ה' (תהלים צב טז), לאסף ולכנוס (קהלת ב כו), לדעת טוב (בראשית ג כב), לשמר את דרך עץ החיים (בראשית ג כד). וחלופם, וימס לבב העם ויהי למים (יהושע ו ה), יחשוב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה (איוב מא יט). וחלופם, כן יאמרו לי אשה הרגתהו (שופטים ט נד), אמרי לי אחי הוא (בראשית כ יג). וחלופם, ואמר פרעה לבני ישראל (שמות יד ג), היה לי לבן חיל (ש״א יח יז).

‎כעץ שתול על מים (ירמיהו יז, ח), בהר מרום ישראל אשתלנו (יחזקאל יז, כג), שתולים בבית ה' (תהלים צב, יד), בניך כשתילי זיתים (תהלים קכח, ג).