Nachschlagewerk zu Tehillim 95:10
אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה ׀ אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא־יָדְע֥וּ דְרָכָֽי׃
Vierzig Jahre war ich überdrüssig des Geschlechts, denn ich sprach: Ein Volk irren Herzens sind sie, weil sie nicht meine Wege erkannten.
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
השני. ויקד האיש (בראשית כד, כו), ויקדו וישתחוו (שם מג, כח), ולקדקד נזיר אחיו (שם מט, כו), מכף רגלו ועד קדקדו (ש"ב יד, כה), ענין שחוח כפיפת קדקד. וענינו כענין באו נשתחוה ונכרעה, נברכה לפני יי' עשנו (תהלים צה, י), נכרעה מן כרעים, נברכה מן ברכים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, נקטה נפשי בחיי (איוב י, א), אשר יקוט כסלו (שם ח, יד), ארבעים שנה אקוט בדור (תהלים צה, י), ראיתי בגדים ואתקוטטה (שם קיט, קנח), ובמתקוממיך אתקוטט (שם קלט, כא).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
החמישי, לידות את קרנות הגוים הנושאים קרן (זכריה ב, ד), וידו אבן בי (איכה ג, נג), ידו גורל (יואל ד, ג), גמול ידו הדה (ישעיהו יא, ה), כלם ענין [נ"ה לשון] נפילה. ופתרון לידות את קרנות הגוים, להפיל את קרנות הגוים, והנושאים קרן יורה עליהם כי נפילה הוא. ופתרון וידו אבן בי, ככה ויפלו אבן בי, וככה נפילה יוצאה בגורלותן, כאלה: ויפילו גורלת ויפל הגורל (יונה א, ז), ובהפילכם את הארץ (יחזקאל מה, א), חבלים נפלו לי (תהלים טז, ו), וכאלה הרבה. וגם יתכן להיות 'גמול ידו הרה', ו'וידו אבן בי', מגזרת 'יד', כמו: מראשתיו (בראשית כח, יא) מראש, האזינה (במדבר כג, יח) מאזן, מרגלותיו (רות ג, ד) מרגל, נברכה (תהלים צה, י) מברך, ועיין (ש"א יח, ט), מעַיִן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy