Talmud zu Bereschit 50:39

מְנַיִין לָאֵבֶל מִן הַתּוֹרָה שִׁבְעָה. וַיַּעַ֧שׂ לְאָבִ֛יו אֵבֶ֭ל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ וּלְמֵידִין דָּבָר קוֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וּפֶ֩תַח֩ אוֹהֶל מוֹעֵ֜ד תֵּֽשְׁב֨וּ יוֹמָ֤ם וָלַ֨יְלָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת מִשְׁכַּן ײ֨. כְּשֵׁם שֶׁשִּׁימֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ שִׁבְעָה. כָּךְ אַתֵּם שִׁמְרוּ עַל אֲחֵיכֶם שִׁבָעָה. וּמְנַיִין שֶׁשִּׁימֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ שִׁבְעָה. וַיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ. ומִּתְאַבְּלִין קוֹדֶם שֶׁיָּמוּת הַמֵּת. אֶלָּא בָשָׂר וָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֶה עָתִיד לִהְיוֹת אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַד שֶׁיָּמוּת הַמֵּת. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹדֶעַ מֶה עָתִיד לִהְיוֹת שִׁימֵּר עַל עוֹלָמוֹ תְּחִילָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אֵילּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבְלוֹ שֶׁלְמְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כִּי־שְׁ֛מֶן מִשְׁחַ֥ת י֙י עֲלֵיכֶ֑ם. כְּשֵׁם שֶׁנִּתְרַוִּיתֶם בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כָּל־שִׁבְעָה. כָּךְ אַתֶּם שִׁמְרוּ עַל אֲחֵיכֶם כָּל־שִׁבְעָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת. תִּסָּגֵ֞ר. מַה יְמֵי הַמֵּת שִׁבְעָה אַף יְמֵי הֶסְגֵּר שִׁבְעָה. חַד בִּרְבִּי אֲמַר הָדָא דְרִבִּי יוֹחָנָן קוֹמֵי דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְלָא קִיבֵּל עֲלוֹי. אֲמַר. הָכָא עֲבַד לָהּ לְהֶסְגֵּר. וְהָכָא עֲבַד לָהּ לְהֶחְלֵט. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּיי. אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת. מַה יְמֵי הַמֵּת אֵינָן עוֹלִין. אַף יְמֵי הֶחְלֵט אֵינָן עוֹלִין. רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃ יְמֵ֥י שִׁבְעָה. בְכִ֖י שְׁנֵיִם. אֵ֥בֶל שְׁלֹשִׁים. וְאִית דִּמְחַלְּפִין. יְמֵ֥י שְׁנֵיִם. בְכִ֖י שִׁבְעָה. אֵ֥בֶל שְׁלֹשִׁים. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי חִייָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. וְהָֽפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל. מַה יְמֵי הַחַג שִׁבְעָה. אַף יְמֵי הָאֵבֶל שִׁבְעָה. אָמַר רִבִּי אִמִּי לְרִבִּי חִייָה בַּר בַּא. אוֹ מַה יְמֵי הַחַג שְׁמוֹנָה. אַף יְמֵי הָאֵבֶל שְׁמוֹנָה. אָמַר לֵיהּ. שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. אוֹ מַה הַעֲצֶרֶת יוֹם אֶחַד. אַף הָאֵבֶל יוֹם אֶחַד. אָמַר לֵיהּ. מִיכָּן לַשְּׁמוּעָה רְחוֹקָה. וְתַנֵּי כֵן. שְׁמוּעָה קְרוֹבָה יֵשׁ לָהּ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים. וּרְחוֹקָה אֵין לָהּ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים.

משנה: יוֹסֵף זָכָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַל יוֹסֶף לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו. מִי לָנוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה. מֹשֶׁה זָכָה בְעַצְמוֹת יוֹסֵף וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ. מִי גָדוֹל מִמֹּשֶׁה שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְבּוֹר אוֹתוֹ בַּגַּיא. וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אָֽמְרוּ אֶלָּא עַל כָּל־הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמַר וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ײ֨ יַאַסְפֶךָ.

הלכה: יוֹסֵף זָכָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כול׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כְּבוֹד חַי הָעוֹלָמִים הָיָה עִמָּהֶן. כְּתִיב וַיָּבוֹאוּ עַד גּוֹרֶן הָאָטָד. וְכִי יֵשׁ גּוֹרֶן לָאָטָד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. חִיזַּרְנוּ בְּכָל־הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ אָטָד. אֶלָּא מַהוּ אָטָד. אֵילּוּ הַכְּנַעֲנִים שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לִידוֹשׁ כְּאָטָד. וּבְאֵי זוֹ זְכוּת נִיצּוֹלוּ. בִּזְכוּת וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגוֹרֶן הָאָטָד. וּמַה חֶסֶד עָשׂוּ עִמּוֹ. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. אֵיזוֹרֵיהֶם הִיתִּירוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. קִישְׁרֵי כִתְפֵיהֶן הִתִּירוּ. רַבָּנִן אָֽמְרִין. זָֽקְפוּ קוֹמָתָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. הֶרְאוּ בְאֶצְבַּע וְאָֽמְרוּ אָבֵל כָּבֵד זֶה לְמִצְרַיִם. וּמַה אִם אֵילּוּ שֶׁלֹּא עָשׂוּ חֶסֶד לֹא בִידֵיהֶן וְלֹא בְרַגְלֵיהֶן רָאוּ מַה פָרַע לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן עוֹשִׂין חֶסֶד בִּידֵיהֶן וּבְרַגְלֵיהֶן עִם גְּדוֹלֵיהֶן וְעִם קְטָנֵיהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

הלכה: יוֹסֵף זָכָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כול׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כְּבוֹד חַי הָעוֹלָמִים הָיָה עִמָּהֶן. כְּתִיב וַיָּבוֹאוּ עַד גּוֹרֶן הָאָטָד. וְכִי יֵשׁ גּוֹרֶן לָאָטָד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. חִיזַּרְנוּ בְּכָל־הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ אָטָד. אֶלָּא מַהוּ אָטָד. אֵילּוּ הַכְּנַעֲנִים שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לִידוֹשׁ כְּאָטָד. וּבְאֵי זוֹ זְכוּת נִיצּוֹלוּ. בִּזְכוּת וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגוֹרֶן הָאָטָד. וּמַה חֶסֶד עָשׂוּ עִמּוֹ. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. אֵיזוֹרֵיהֶם הִיתִּירוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. קִישְׁרֵי כִתְפֵיהֶן הִתִּירוּ. רַבָּנִן אָֽמְרִין. זָֽקְפוּ קוֹמָתָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. הֶרְאוּ בְאֶצְבַּע וְאָֽמְרוּ אָבֵל כָּבֵד זֶה לְמִצְרַיִם. וּמַה אִם אֵילּוּ שֶׁלֹּא עָשׂוּ חֶסֶד לֹא בִידֵיהֶן וְלֹא בְרַגְלֵיהֶן רָאוּ מַה פָרַע לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן עוֹשִׂין חֶסֶד בִּידֵיהֶן וּבְרַגְלֵיהֶן עִם גְּדוֹלֵיהֶן וְעִם קְטָנֵיהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּל־אוֹתָן שִׁבְעִים יוֹם שֶׁבֵּין אִיגְרוֹת לְאִיגְרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעִים יוֹם שֶׁעָשׂוּ הַמִּצְרִיִים חֶסֶד עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב.

רשב״ג אומר גדול הוא השלום שמצינו שדברו השבטים דברי בדאות כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו. שנאמר (בראשית נ׳:ט״ז) ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה וגו׳. אין אנו מוצאין שצוה להם כלום.

דור המדבר לא חיין ולא נידונין שנא׳ (שם יד) במדבר הזה יתמו ושם ימותו ואומר (תהילים צ״ה:י״א) אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי דברי ר״א. רבי יהושע אומר באין הן ועליהן הוא אומר (שם נ) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. אמר לו קבל דברי מה אתה מקיים אשר נשבעתי באפי אמר לו אלו מרגלים כל רשעי הדור (כולן). אמר לו רבי יהושע ומה אתה מקיים אספו לי חסידי אמר לו זה משה ואהרן וכל חסידי הדור משבט לוי משיבין על דבריו רשעים נאמר בהם שם וצדיקים לא נאמר בהם שם והלא כבר (בראשית מ״ט:ל״א) שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו ואומר נאמר (שם נ) בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ואומר (במדבר כ׳:א׳) ותמת שם מרים ותקבר שם [והלא כבר נאמר (שם לג) ויעל אהרן הכהן וגו׳ וימת שם] ואומר (דברים ל״ד:ה׳) וימת שם משה עבד ה׳ בארץ מואב על פי ה׳ . רבי יוסי הגלילי אומר אינן באין שנא' (במדבר יב) במדבר הזה יתמו ושם ימותו ואומר (דברים כב) וערפו שם את העגלה בנחל. מה שם האמור להלן בעגלה ערופה שתמות ולא תזוז ממקומה אף שם האמור כאן ימותו ולא יזוזו ממקומן. (ואחרים אומרין באים הן ועליהן הוא אומר (ירמיהו ב׳:ב׳) הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר [וגו' זכרתי לך חסד נעוריך] וגו'):

(הושע ג, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק אין כירה אלא לשון מכירה שנאמר (בראשית נ, ה) בקברי אשר כריתי לי

(בראשית ו, ו) וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ כי אתא רב דימי אמר אמר הקב"ה יפה עשיתי שתקנתי להם קברות בארץ מאי משמע כתיב הכא וינחם ה' וכתיב התם (בראשית נ, כא) וינחם אותם וידבר על לבם