Talmud zu Wajikra 16:3

הָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַקְשֵׁי לָהּ. מִן הֵן מַייְתֵי לָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַֽהֲרֹ֖ן אֶל־הַקּוֹדֶשׁ. בָּאָמוּר בָּעִנְייָן. מָה אָמוּר בָּעִנְייָן מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ כָּל־שִׁבְעָה וְעוֹבֵד כָּל־שִׁבְעָה וּמְחַנְחִין אוֹתוֹ כָּל־שִׁבְעָה. אַף זֶה מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ כָּל־שִׁבְעָה וְעוֹבֵד כָּל־שִׁבְעָה וּמְחַנְחִין אוֹתוֹ כָּל־שִׁבְעָה. וְכִי אָמוּר הוּא בָעִנְייָן. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁמִּיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן אֲמוּרָה בָעִנְייָן וְלֹא מֵתוּ אֶלָּא בְמִילּוּאִין כְּמִי שֶׁהוּא אָמור בָּעִנְייָן. וְלֵית סוֹפֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִישְׁמְעִינֵיהּ מִן הָדֵין קִרְיָא. אֶלָּא כְאִינַשׁ דִּשְׁמַע מִילָּה וּמַקְשֵׁי עֲלָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־יְי עַל־הַ֣ר סִינַ֔י. מַה מֹשֶׁה לֹא נִכְנַס לִפְנַיי לִפְנִים עַד שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן כָּל־שִׁבְעָה. אַף אַהֲרֹן לֹא נִכְנַס לִפְנַיי לִפְנִים עַד שֶׁנִּתְרַבֶּה בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כָּל־שִׁבְעָה.

שָׁחַט וְמֵת. אַחֵר מָהוּ שֶׁיִיכָּנֵס בְדָמוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְקִישׁ אָמַר. בְּפָר. אֲבָל לֹא בְדָם. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ בְדָם. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרָה. אֲפִילוּ בְדָם. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ בְדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁאָל. חָפַן וְמֵת. מָהוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּחָפְנָיו. מַה צְרִיכָה לֵיהּ בְּחָפְנָיו. דִּכְתִיב וּמְלֹ֣א חָפְנָ֔יו. בְּרַם הָכָא לֵית כְּתִיב בְדָמוֹ. פְּשִׁיטָא לֵיהּ. אֲפִילוּ בְדָם.

א"ר מאיר והלא חביתי כ"ג ופר של יוה"כ קרבנות היחיד הן ודוחין את השבת ואת הטומאה אלא שזמנו קבוע