Talmud zu Nechemja 10:26

אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. מַה טַעַם וּבְכָל־זֹאת אֲנַחְנוּ כּוֹרְתִים אֲמָנָה וְכוֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִייֵנוּ וְכֹהֲנֵינוּ. מַה מְקַייֵם רִבִּי לָֽעְזָר וְאֶת בְּכוֹרוֹת בְּקָרֵינוּ וְצֹאנֵינוּ. מִכֵּיוָן שִׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ חַייָבִין עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁהָיוּ חַייָבִין עֲלֵיהֶן הֶעֱלָה עֲלֵיהֶן כְּאִילּוּ מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן.

שֶׁכְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה הָיוּ שׁוֹקְלִין דַּרְכּוֹנוֹת. דֵּינָרִין. חָזְרוּ לְשְׁקוֹל סְלָעִים. כִּשׁמוּעָן. חָזְרוּ לִשְׁקוֹל טִיבְעִין. פַּלְגֵי סִלְעִין. בִּיקְּשׁוּ לִשְׁקוֹל דִּינָרִין. קָרָטִין. וְלֹא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. מִן הָדָא. וְהֶֽעֱמַ֤דְנוּ עָלֵ֨ינוּ֙ מִצְוֹ֬ת לָתֵ֥ת שְׁלִשִׁ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בַּשָּׁנָה֑ לַעֲבוֹדַת בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃ רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִיכָּן שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְשַׁלֵּשׁ שִׁקְלוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בַַּשָּׁנָה. מִיכָּן שֶׁאֵין מַטְרִיחִין עַל הַצִּיבּוּר יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה פְעָמִים בַּשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי אַבִּין. מִיכָּן לְשָׁלֹשׁ סְאִין. מִיכָּן לְשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת. מִיכָּן לְשָׁלֹשׁ אַפְרָשׁוֹת.

רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר גִּידוּל וְרִבִּי אָחָא הֲווֹן יְתִיבִין אָֽמְרוּן וְהָא כְתִיב וְהָיָה הַכֹּהֵן בֶּן אַהֲרוֹן עִם הַלְוִיִּם בַּעְשֵׂר הַלְוִיִּם לִיתֵּן לוֹ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְהָֽכְתִיב וְהַלְוִיִּם יַעֲלוּ אֶת הַמַּעֲשֵׂר. רִבִּי חוּנָא וַחֲבֵרַייָא חַד מִינְהוֹן אָמַר לִבְנֵי לֵוִי מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלִבְנֵי אֶלָּא מִכָּן שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. וְחָרָנָא אָמַר אֲפִילוּ לֵית כְּתִיב אֶלָּא לִבְנֵי נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. אִילּוּ מָאן דְּאָמַר פַּלָּן בְּרִי יְסַב מִקָּמַת פַּלָּן וּשְׁאָר נְכָסַיי יִרְשׁוּ בָנַיי דִּילְמָא לָא נְסַב עִמְּהוֹן.

רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. אָמַר הֲרֵי עָלַי עֵץ. מְבִיא גֵּיזָר אֶחָד. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. שֶׁזֶּה קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. כָּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְיזִירֵי עֵצִים. לְרַבּוֹת אֶת הָעֵצִים.

אלו כותבין וי"ו וקוראין יו"ד (אסורים) [אסורי] אבוגיל אנועך אולי אושר ארוצם בעוני (ביד) [בור] בהליכתם החפשות (דרכי) התעיף (המכעיסנו) [הכעסוני] הישר הנתינים המבינים ברזות גול דהיא היצא החרסית הלחות המביא הבציר (אילנו ושח עיניה) [וילונו ושחצומה] וצניף ואליל ותרמית וסוס ואתיקיהא ותילון (וחיאל) והכינו חוקך יציעו יעיר יעביר (ועיאל) יניעון יכסימו יכשילו לרוב לשור ליש לדיגים לסיג למשיסה למעניתם מיפעת מניות נטוות נוב נובי נפישסים שום עשיות עיפי (עברים) עתודים תניינא צעיריהם צעיריה (צעיפי) [צפיעי] :

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. מַה טַעַם וּבְכָל־זֹאת אֲנַחְנוּ כוֹרְתִים אֲמָנָה וְחוֹתְמִים. מַה מְקַייֵם רִבִּי לָֽעְזָר וְאֶת בְּכוֹרוֹת בְּקָרֵינוּ וְצֹאנֵינוּ. מִכֵּיוָן שִׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ חַייָבִין עֲלֵיהֶם אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁהֵן חַייָבִין הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם כְּאִילּוּ מֵאֵילֵיהֶם קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶם.

ולא תנא ביה קרא והכתיב (ויקרא ב, יג) וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ההוא מיבעי ליה לכדתניא אילו נאמר קרבן במלח שומע אני אפילו עצים ודם שנקראו קרבן

דתניא קרבן (מנחה) מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזרין וכן הוא אומר (נחמיה י, לה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים רבי אמר עצים קרבן מנחה הן וטעונין מלח וטעונין הגשה

גופא א"ר יהושע בן לוי שלשה דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם [אלו הן] מקרא מגילה ושאילת שלום [בשם] והבאת מעשר

גמ׳ תנו רבנן (ויקרא ב, א) קרבן מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזירין וכן הוא אומר (נחמיה י, לה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים רבי אומר עצים קרבן הם טעונין מלח וטעונין הגשה