Talmud zu Tehillim 45:4

הלכה: כָּתוּב וַחֲמוּשִׁים עָל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְזוּייָנִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר מִּינֵי זָיִין. וְאֵי זוֹ הִיא הָאַלָּה. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַי רִבִּי יוֹסֵה. מֵאֵימָתַי תוֹרְמִין אֶת הַגּוֹרֶן. מִשֶּׁתֵּיעָקֵר הָאַלָּה. הָדָא אָֽמְרָה. כְּמִין דִּייקְרָן. וּמַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. חֲ֤גוֹר חַרְבְּךָ֣ עַל־יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר ה֝וֹדְךָ֗ וַֽהֲדָרֶֽךָ: מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים. לָאַטְיָן. וַֽחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת. לְמִגְזָיִין.