Talmud zu Tehillim 72:6

כָּתוּב וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָֽסְע֛וּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי־יַֽעֲקָ֖ן מֽוֹסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַֽהֲרֹן֙. וְכִי בְמוֹסֵירָה מֵת אַֽהֲרֹן. וַהֲלֹא בְהֹר הָהַר מֵת. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּ֩עַל֩ אַֽהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן [הֹ֥ר הָהָ֛ר] עַל־פִּ֥י יְי וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן נִסְתַּלְּקוּ עֲנָנֵי הַכָּבוֹד וּבִקְשׁוּ הָכְּנַעֲנִים לְהִתְגָּרוֹת בָּם. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַֽעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יוֹשֵׁב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָֽאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֨חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל. מָהוּ דֶּ֖רֶךְ הָֽאֲתָרִ֑ים. כִּי מֵת הַתַּייָר הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה תָר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. וּבָאוּ וְנִתְגָּרוּ בָם. וּבִקְשׁוּ יִשְׂרָאֵל לַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם וְנָֽסְעוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן שֶׁמוֹנֶה מַסָּעוֹת. וְרָץ אַחֲרָיו שְִׁבְטוֹ שֶׁלְּלֵוִי וְהָרַג מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנֶה מִשְׁפָּחוֹת. אַף הֵם הָֽרְגוּ מִמֶּנּוּ אַרְבַּע. לָֽעַמְרָמִי֙ לַיִּצְהָרִ֔י לַֽחֶבְרוֹנִ֖י לָֽעָזִּֽיאֵלִֽי׃. אֵימָתַי חָֽזְרוּ. בִּימֵי דָוִד. הָדָא הוּא דִכְתִיב יִֽפְרַח־בְּיָמָ֥יו צַדִּ֑יק וְרֹ֥ב שָׁ֝ל֗וֹם עַד־בְּלִ֥י יָרֵֽחַ. אָֽמְרוּ. מִי גָרַם לָנוּ לַדָּמִים הַלָּלוּ. אָֽמְרוּ. עַל שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ חֶסֶד עִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק. וְיָֽשְׁבוּ וְקָֽשְׁרוּ הֶסְפֵּידוֹ וְגָֽמְלוּ לַצַּדִּיק חֶסֶד. וְהֶעֱלָה עֲלֵיהֶן הַמָּקוֹם כְּאִילּוּ מֵת שָׁם וְנִקְבַּר שָׁם וְגָֽמְלוּ לַצַּדִּיק חֶסֶד.