וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֙נוּ֙ וּמֵעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃
Er nannte ihn Noah (Noach): Denn, so sprach er, dieser wird uns aufatmen lassen von unsrer Arbeit, von der Mühsal unsrer Hände, von dem Erdboden, den der Ewige verflucht hat.
תרגום יונתן על בראשית
וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ נחַ לְמֵימָר דֵין יְנַחֲמִינָנָא מִפּוּלְחָנָא דְלָא מַצְלְחָא וּמִלֵיעוֹת יְדָנָא מִן אַרְעָא דִלִטָא יְיָ בְּגִין חוֹבֵי בְּנֵי אֱנָשָׁא
תפסיר רס"ג
וסמאה נוחא קאילא הד̇א יעזינא מן אעמאלנא ומן משקה אידינא פי אלארץ̇ אלתי לענהא אללה