וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃
Als die Israeliten gegen den Herrn, ihren Gott, sündigten, der sie herausgeführt aus dem Lande Ägypten, aus der Gewalt Pharaos, Königs von Ägypten, und fremde Götter anbeteten;
תרגום יונתן
וַהֲוָה כַד חָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל קֳדָם יְיָ אֱלָהָהוֹן דְאַסֵיק יַתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִתְּחוֹת יַד פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם וּדְחִילוּ טַעֲוַת עַמְמַיָא: