וַתָּבֹ֣א אֲבִיגַ֣יִל ׀ אֶל־נָבָ֡ל וְהִנֵּה־לוֹ֩ מִשְׁתֶּ֨ה בְּבֵית֜וֹ כְּמִשְׁתֵּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ וְלֵ֤ב נָבָל֙ ט֣וֹב עָלָ֔יו וְה֥וּא שִׁכֹּ֖ר עַד־מְאֹ֑ד וְלֹֽא־הִגִּ֣ידָה לּ֗וֹ דָּבָ֥ר קָטֹ֛ן וְגָד֖וֹל עַד־א֥וֹר הַבֹּֽקֶר׃
Abigail kam zu Nabal hinein; er hatte ein königliches Mahl in seinem Hause. Dem Nabal war wohl zu Mute, er war betrunken bis über die Maße; sie aber erzählte ihm kein Wort davon bis zum Morgenlichte.
תרגום יונתן
וַאֲתַת אֲבִיגַיִל לְוַת נָבָל וְהָא לֵיהּ מִשְׁתְּיָא בְּבֵיתֵיהּ כְּמִשְׁתֵּי מַלְכָּא וְלִבָּא דְנָבָל שַׁפִּיר עֲלוֹהִי וְהוּא רָוֵי עַד לַחֲדָא וְלָא חַוִיאַת לֵיהּ פִּתְגַם זְעֵיר וְרַב עַד מַנְהַר צַפְרָא: