וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־אַבְשָׁל֗וֹם אַל־בְּנִי֙ אַל־נָ֤א נֵלֵךְ֙ כֻּלָּ֔נוּ וְלֹ֥א נִכְבַּ֖ד עָלֶ֑יךָ וַיִּפְרָץ־בּ֛וֹ וְלֹֽא־אָבָ֥ה לָלֶ֖כֶת וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ׃
Der König erwiderte dem Awschalom: Nicht doch, mein Sohn! Lass uns nicht alle gehen, dass wir dir nicht beschwerlich fallen. [Awschalom] drang in ihn, [der König] wollte nicht gehen und segnete ihn.
תרגום יונתן
וַאֲמַר מַלְכָּא לְאַבְשָׁלוֹם לָא בְרִי לָא כְעַן נֵיזִיל כֻּלָנָא וְלָא נִתְקֵיף עֲלָךְ וְאַתְקֵיף בֵּיהּ וְלָא אָבָה לְמֵיזַל וּבָרְכֵיהּ: