וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֗ר וְהִנֵּ֤ה בְנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ בָּ֔אוּ וַיִּשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וְגַם־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְכָל־עֲבָדָ֔יו בָּכ֕וּ בְּכִ֖י גָּד֥וֹל מְאֹֽד׃
Kaum hatte er ausgeredet, da kamen die Söhne des Königs. Sie erhoben ihre Stimme und weinten, und auch der König und all seine Diener brachen in heftiges Weinen aus.
תרגום יונתן
וַהֲוָה כְּשֵׁיצָיוּתֵיהּ לְמַלָלָא וְהָא בְנֵי מַלְכָּא אֲתוֹ וַאֲרִימוּ קַלְהוֹן וּבְכוֹ וְאַף מַלְכָּא וְכָל עַבְדוֹהִי בְּכוֹ בְּכִי סַגִיאָה לַחֲדָא: