וַיַּ֣עַן הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַל־נָ֨א תְכַחֲדִ֤י מִמֶּ֙נִּי֙ דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁאֵ֣ל אֹתָ֑ךְ וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה יְדַבֶּר־נָ֖א אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
Da sprach der König zu der Frau: Verhehle mir nicht ein Wort, wonach ich dich frage. Das Weib sprach: Es wolle mein Herr der König, reden.
תרגום יונתן
וַאֲתֵיב מַלְכָּא וַאֲמַר לְאִתְּתָא לָא כְעַן תְּכַסֵי מִנִי פִתְגָמָא דַאֲנָא שְׁאֵל יָתִיךְ וַאֲמַרַת אִתְּתָא יְמַלֵיל כְּעַן רִבּוֹנִי מַלְכָּא: