וַיֹּ֣אמֶר אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ אַל־יַחֲשָׁב־לִ֣י אֲדֹנִי֮ עָוֺן֒ וְאַל־תִּזְכֹּ֗ר אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר הֶעֱוָ֣ה עַבְדְּךָ֔ בַּיּ֕וֹם אֲשֶׁר־יָׄצָ֥ׄאׄ אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מִירֽוּשָׁלִָ֑ם לָשׂ֥וּם הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־לִבּֽוֹ׃
Und flehte vor dem König: Es wolle mir mein Herr keine Schuld anrechnen und nicht gedenken, was dein Knecht verschuldet hat an dem Tage, da mein Herr, der König, aus Jerusalem ging, dass es der König zu Herzen nehme.
תרגום יונתן
וַאֲמַר לְמַלְכָּא לָא יַחְשׁוֹב עֲלַי דִלִי רִבּוֹנִי חוֹבָא וְלָא תִדְכַּר יַת דִי סְרַח עַבְדָךְ בְּיוֹמָא דִי גְלָא רִבּוֹנִי מַלְכָּא מִירוּשְׁלֵם לְשַׁוָאָה מַלְכָּא עַל לִבֵּיהּ: