Chasidut for Genesis 17:15

בוקר ויודע כו' ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו.(במדבר טו, ד-ה) לתרץ השינוי לשון מתחלה אמר והקריב, ואחר כך יקריב. ויש בזה רמז לעבודתו יתברך. והענין הוא כך, על פי המשנה (ר"ה ב, ז) ראש בית דין אומר מקודש והעם עונין אחריו מקודש מקודש, יש לדקדק מפני מה ראש בית דין אומר מקודש פעם אחד וכל העם ב' פעמים. הכלל הוא כך, מי שרוצה לקרב עצמו לעבודת השם יתברך מתחילה צריך להיות בגדר סור מרע להפשיט מעצמו כל התאוה, ואחר כך ועשה טוב שילך בדרך השם יתברך לעבדו ביראה עילאי מעלה מעלה עד אין סוף. וזהו הענין מי שהוא כבר מופשט מתאות צריך להזהר בכל עת ורגע איך לעבוד את השם יתברך בתורה ובתפלה ולקדש שמו יתברך לעשות לו נחת רוח בלי הפסק. ועל פי זה יש לפרש המשנה ראש בית דין אומר והוא כבר מופשט כנ"ל, אומר מקודש פעם אחד, היינו לקדש שמו יתברך בכל עת ורגע, כי כבר הוא מופשט והוא בגדר סור מרע. וכל העם הצריכין לשני הסיגין יראה תתאי ויראה עילאי עונין אחריו מקודש מקודש, היינו פעם אחד שיעזור להם השם יתברך להיות בגדר סור מרע ושיעזור להם השם יתברך להיות ועשה טוב לעבודת השם יתברך ביראה עילאי מעלה מעלה בכל עת ורגע שלא לפסוק מעבודת השם יתברך. וזה פירוש הפסוק ואת הקדוש, שהוא כבר מקודש. והקריב אליו, מעצמו ואין צריך סעד לתמכו כמבואר פירוש רש"י בפרשת נח על הפסוק את האלהים התהלך נח (בראשית ו, ט) ובאברהם נאמר כו' עיין שם ואת אשר יבחר בו, היינו שצריך סעד לתמכו שיעזור לו השם יתברך לקרב עצמו לעבודתו וליראתו בכל עת ורגע ולעבדו באמת. יקריב אליו, שהשם יתברך יקריב אותו לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם:

החנוכי (במדבר כו ה). עיין רש"י (ד"ה משפחת) עד וזה הוא שמפורש על ידי דוד (תהלים קכב ד) שבטי יה עדות לישראל וכו', עיין שם. והנה יש להבין איך נרמז עדות זה בשם יה דוקא. והנ"ל על פי מה שפירש האלשיך בפסוק (ישעיה נא א) הביטו אל צור חצבתם וגו'. כי ישראל שורשן מאברהם ושרה, ושניהם לא היה להם כח ההולדה, אך האב המוליד את ישראל, הוא אות ה"א משמו יתברך שניתוסף באברהם, לומר אברם אינו מוליד אברהם מוליד (ב"ר מ"ד י'), ואם המולדת היא גם כן ה"א, שנשתנה משרי לשרה (בראשית יז טו). והנה מבואר בספרים כי היו"ד של שרי נחלקה לשני ההי"ן, והבן. וידוע דמקור המחצב יקרא בשם צור, והנחצב בשם סלע ואבן. ולפי זה מקור המחצב של כח ההולדה היא היו"ד, וכח ההולדה בעצם היא הה"א, והכפל אינו מן החשבון רק חלוקי אותיות, נמצא מקור המחצב של כח לידתן של ישראל וכח הלידה הם י"ה. והיינו שבטי יה, כמו שהשבטים נפרדין ונאחזין מגוף האילן, כך הם נפרדין ונאחזין משם יה, ולכך נכתב שם יה במשפחתן להורות שהם בני יה, וממנו יצאו ולא מעם אחר. וזה הפירוש (תהלים קלה ד) כי יעקב בחר לו יה, והבן כי נכון הוא בס"ד.

אֲבָל צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק זֶה הַדִּין, כִּי הַדִּינִים הֵם מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַמְתִּיק אֶת הַדִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק. כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים. כִּי יִצְחָק נוֹלָד מִשָּׂרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁנִּקְרֵאת שָׂרָה עַל שֵׁם שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא.