Chasidut for Judges 2:18

עוד במדרש (שמו"ר ל' ט"ו) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כא א), זה שאמר הכתוב (תהלים עב א) משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך. נ"ל על פי מה שדרשו בגיטין (דף פ"ח ע"ב) לפניהם ולא לפני עכו"ם, לפניהם ולא לפני הדיוטים. ובהקדים מ"ש בפסוק הן אמת חפצת (תהלים נא ח) וגו'. ובפסוק התחת אלקים אני (בראשית נ כ) אתם חשבתם עלי רעה. ובפסוק (בתפלה למשה תהילים ס״ט:י״ג) ישיחו בי יושבי שער וגו', (תהלים סט יד) ואני תפלתי וגו'. ותורף הדברים הנצרך לענינינו, דהנה כתיב בדוד (שמואל א' טז יח) וה' עמו, ודרשו שהלכה כמותו בכל מקום (סנהדרין דף צ"ג:). וביאור הדבר על פי מ"ש החן טוב בפרשת וארא ובפרשה זו, הטעם דאשר תשים לפניהם, ואמרו ולא לפני הדיוטות ועובדי כוכבים ומזלות ואפילו דנין כדין תורה, לפי שעומק הדין אינו מושג אלא בהיות ה' עם השופט ומלמדו להועיל לכוון דין כהלכה, וכדכתיב (שופטים ב יח) והיה ה' עם השופט, ואם אין הקב"ה בעת המשפט, יכשל בדין ולא ידע בין ימין לשמאל, לכן כתיב (תהלים קמז יט-כ) מגיד דבריו ליעקב וגו' (תהלים קמז כ) לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, כי אין השכינה שורה על אומות העולם כידוע (ברכות ז' ע"ב), עיין שם בחן טוב. וז"ש וה' עמו, היינו שהלכה כמותו שמזה מוכח ששכינתו ית' עמו, וכבר אמרו ביבמות (דף מ"ב ע"א) להיות לך לאלקים לזרעך אחריך (בראשית יז ז), אין השכינה שורה אלא על משפחה המיוחסת בישראל, ואם כן ממה שדוד נתכוון להלכה, ועל כרחך שהשכינה היתה שורה עמו, מוכח שהוא כשר לבא בקהל וממיוחסין שבישראל הוא, לא כמו שעלה על דעתו של דואג כדאיתא ביבמות (דף ע"ו ע"ב) עיין שם.

לישועתך קויתי ה'. ומתרגם יונתן, לא לפורקניה דגדעון אנא מיסכי ולא לפורקניה דשמשון אנא מודיק דפורקניהון פורקן דשעתא אלהין לפורקנך סכית ואודיקת ה' דפורקנך פורקן עלמין. היינו, הגם שאלו הישועות היו גם כן מהשי"ת, ששלח השי"ת הישועות על ידם, אמנם זאת הישועה ששולח השי"ת על ידי האדם, אזי מוכרח להיות הישועה נמי כפי מדרגת האדם שנשלח על ידו. היינו, כמו שאצל האדם אין כל העתים שוות אצלו, לפעמים יש אצלו מחשבות טובות ויקרות ולפעמים נשתכחו ממנו. וכן בקדושת הזמנים מאיר אצלו ביותר הבהירות ובימי החול נעלם ממנו זאת הבהירות. כן גם הישועה ההולכת ע"י האדם הוא ג"כ כל הארתה רק לפי שעתה. והגם שעל שמשון אמרו ז"ל (סוטה י.) שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר (תהילים פ״ד:י״ב) כי שמש ומגן ה' אלהים וגו', מכל מקום מי שהוא בגוף אי אפשר להיות נקי לגמרי בלי חסרון כלל. מי לנו גדול ממשה רבינו ונאמר עליו בתורה גם כן חסרון. ולכך הישועה ששולח השי"ת על ידי האדם אי אפשר גם כן שיהיה בשלמות הגמור, ומזה נתעורר עליו קטרוג. אבל זאת הישועה שיעורר השי"ת בעצמו, היינו על ידי הלימוד זכות שהשי"ת בעצמו ילמד על ישראל, על ישועה כזאת לא יוכל להתעורר עוד שום קטרוג, ופורקנך פורקן עלמין^רווכן מבואר ברמב"ן בפרשתנו על פסוק זה וזה לשונו: לישועתך קויתי ה'. לא היה בכל שופטי ישראל מי שנפל ביד אויביו זולתי שמשון, שהוא הנחש הזה, כדכתיב (שופטים ב יח) והיה ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט וכו'. וכאשר ראה הנביא תשועת שמשון כי נפסקה אמר לישועתך קויתי ה', לא לישועת נחש ושפיפון, כי בך אושע לא בשופט, כי תשועתך תשועת עולמים.: