Commentary for Jeremiah 34:2
כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹךְ֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃
Thus saith the LORD, the God of Israel: Go, and speak to Zedekiah king of Judah, and tell him: Thus saith the LORD: Behold, I will give this city into the hand of the king of Babylon, and he shall burn it with fire;
מצודת דוד
ואמרת אליו. רצה לומר אליו לבד ולא יהיה עוד מי בדברך אליו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
(ב-ג) ואמרת אל צדקיה ואמרת אליו, צוהו שיאמר זאת בנבואה אל העם וגם שיאמר כן אל צדיקהו בעצמו, ור"ל תאמר פעם אחר פעם להודיע לכל, וזה היה הטעם שכלאו צדקיה עבור נבואה זאת כנ"ל סי' ל"ב, שהנבואה שלמעלה נבא אל העם, שכן הוא סגנון הנבואה שם וסיים שם כי תלחמו לא תצליחו שכ"ז אזהרה אל העם, ולכן כלאו כי על מה שאמר הנבואה אליו בעצמו לא היה ראוי שיחר אפו עליו שהוא עצמו שאלו כ"פ על דבר ה', ולכן ספר פה שמה שנבא ירמיה זאת כמה פעמים גם על זה היה מצווה מאת ה':
Ask RabbiBookmarkShareCopy