Commentary for Numbers 19:7

אל המחנה [AND AFTERWARDS HE MAY COME] INTO THE CAMP — into the camp of the Shechina (in the case of the Temple at Jerusalem, into the forecourt, the עזרה, immediately in front of the Temple), from which alone he had been barred, for no unclean person was expelled from two camps (i.e. from more than one, viz., the מחנה שכינה) except a person with a running issue and a man who had experienced a seminal emission (who were expelled from the מחנה שכינה and מחנה לויה), and a leper (who had to remain outside all three) (cf. Pesachim 67a).

Except for the zav. Even one who has become defiled by a corpse is permitted into the camp of the Levites, and this is derived by an a fortiori [proof] from the fact that a corpse is permitted into the camp of the Levites. For Yoseif’s bones were with Moshe, and Moshe resided in the camp of the Levites because he was a Levy, so certainly one whose impurity resulted from the [red] cow is allowed into the camp of the Levites. If so, that which is written afterward, “And afterwards he may come into the camp” refers to the camp of the Shechinah.

V. 7. וכבס בגדיו וגו׳, der כהן המשליך des vorangehenden Verses, obgleich derselbe doch nicht direkt mit der פרה beschäftigt war, und ebenso V. 8 והשרף אתה יכבס וגו׳, der den Hauptakt an der פרה vollzog, לימד על העוסקים בפרה מתחלה ועד סוף שיהו טעונים תכבוסת ורחיצת הגוף והערב שמש; damit ist die Bestimmung gelehrt, dass alle, die von Anfang bis zu Ende, also auch der שוחט und מזה mit dem Vollzuge eines Aktes der פרה beschäftigt waren, טמאים sind und טבילה ,כבוס בגדים und הערב שמש bedürfen (ספרי und Para 4, 4), und zwar werden die עוסקים בפרה nur טמא, so lange פרה der Vollzug gesetzmäßig geschehen, sobald aber die Gesetzmäßigkeit gestört und die פסולה geworden, bringt die Beschäftigung mit derselben nicht mehr אירע בה פסול בשחיטתה. אינה מטמאה בגדים אירע בה בהזיתה כל שעוסק בה לפני פסולה מטמא בגדים לאחר פסולה אינו מטמא בגדים (daselbst). Es wird aber nur der עוסק בפרה, der mit dem Vollzuge einer in Betreff der פרה vorgeschriebenen Handlung Beschäftigte, so der שורף מזה ,שוחט und V. 10 auch der אוסף טמא, nicht aber der נוגע, der Berührende. פרה עצמה אינה מטמאה, die פרה an sich bringt keine טומאה (Para 8, 3; vergl. פרים הנשרפים. Wajikra 4, 12).

וכבס בגדיו הכהן, “and he shall wash the priests’ clothing,” (in a ritual bath,) This refers to the same person who had thrown the parts of the slaughtered red heifer into the fire.

וטמא הכהן עד הערב [AND AFTERWARDS HE SHALL COME INTO THE CAMP] AND THE PRIEST SHALL BE UNCLEAN UNTO THE EVENING — Invert its order (that of the phrases forming this half of the verse), and then explain it: He shall be unclean until the evening and afterwards he shall come into the camp (cf Rashi Leviticus 11:32 and Note thereon).

Rearrange. [Rashi is answering the following] difficulty: The verse implies that after he washes his garments he may enter the camp of the Shichinah, but [this cannot be, for] he is still in a state of impurity until the evening. Is it possible for one to be permitted to enter the camp of the Shichinah when he is still in a state of impurity? He is not even allowed to eat terumah until nightfall! So certainly he is not permitted to enter the camp of the Shechinah until nightfall. Therefore the verse must be rearranged, etc.

Der עוסק בפרה wird aber ganz so טמא wie der נושא נבלה, d.h. בחיבורין, so lange er mit der פרה beschäftigt ist, ist er nicht nur מטמא בגדים שעליו, sondern überhaupt alle כלים, die er berührt, mit Ausnahme von אדם וכלי חרס, und werden diese כלים, die er während der Beschäftigung mit der פרה berührt, ראשון לטומאה wie er selbst (siehe Wajikra 11, 24-25 und Ende des Kap.); — siehe jedoch רמב׳׳ם Kommentar zu Sabim 5, 10 und תוספו׳ י׳׳ט daselbst).

וכבס בגדיו (siehe zu Wajikra 11, 25). — וכבס בגדיו הכהן וגו׳, die eigentümliche Stellung dürfte wohl sagen sollen, dass er dieser טהרה eben nur als כהן bedürfe und daher auch das folgende ואחר יבוא אל המחנה sich nur auf das eigene מחנה der כהנים, auf מחנה שכינה beziehe, das mit עזרת כהנים beginnt (siehe zu Kap. 5, 2 und 3). Zu einer solchen Präzisierung ist aber Veranlassung gegeben, da der כהן mit der פרה (V. 3) חוץ לשלש מחנות, also auch außerhalb des מחנה ישראל gewiesen war, damit aber der Vermutung Raum gegeben ist, als ob er מצורע ähnlich vor seiner טהרה selbst nicht מחנה ישראל betreten dürfte und außerhalb der Stadt zu bleiben hätte. Daher וכבס בגדיו הכהן, er bedarf dieser טהרה nur als תרומה כהן zu genießen und das מקדש zu betreten. Daher denn wohl auch die Umstellung des ואחר יבוא אל המחנה in engem Anschluss an וכבס בגדיו הכהן, obgleich es der Zeit zufolge, wie schon Raschi bemerkt, nach וטמא עד הערב gehört. Es ist damit eben das מחנה als מחנה הכהונה bezeichnet und das וטמא הכהן ער הערב ist nur selbstverständliche Ergänzung für alles zur כהונה Gehörige, also als "כהן" hört für ihn immer die טומאה nur nach Sonnenuntergang auf: טבילה vor טבול יום ,הערב שמש, bringt טהרה nur für מעשר אכילת תרומה וקדשים .שני und ביאת מקדש fordert immer הערב שמש. Für מחוסרי כפרה ist אכילת קדשים und ביאת מקדש auch noch an הבאת קרבנותיו geknüpft (siehe Wajikra 7, 19-21).