Commentary for Nahum 1:12

אם שלמים וכן רבים. יפה תרגום של יונתן מיושב על המקרא אם יהון שלמים בעצה שיהו כולם שוים בהסכמה א' וכן אם יהיו רבי' מאד אנשי נינוה אויביך ירושלים וכן אף אם גזו חדקל ועברו את פרת לצור עליה לא יצליחו שהרי עניתיך ולא אענך עוד, ועוד שמעתי אם שלמים אנשי נינוה בגדולתם וכן אם יהו עוד רבים ונכבדים יותר וכן נגוזו ועבר וכן אגיזם ואעבירם הרי זה כמו (שמו' א) וכאשר יענו אותו כן ירבה:

כה אמר ה'. אמר כנגד ירושלם אם שלמים אם מחנה אשור הבאים עליך שלמים כמו שהם בשלום לא יפחדו מאדם כי כל הארצות כבשו:

אם שלמים. אם יהיו אנשי נינוה שלמים בדעה אחת ובעצה מוסכמת וכן יהיו רבים במספר שכל זה הוא סבה אל הנצחון:

שלמים. מל׳ שלום:

כה - אם היו אנשי נינוה בשלום עד היום, וכן היו רבים ואלה דברי השם לכנסת ישראל, כך נגוזו מפעלי הכפל, כמו נגולו כספר.

כה אמר ה', על כן נגזר על נינוה שתהיה שממה ולכן בא עליהם פחד ה' וברחו כולם, הגם שהיו שלמים והיו רבים, שהיו עם רב ולא נחסר מהם במלחמה כי לא לחמו כלל, בכ"ז כן נגוזו וברחו מן העיר כמו שעבר המלך החושב רעה על ה', ולדעת האומרים שסרדנפאל שבו היה המעשה הוא אסור חדון בן סנחריב, יל"פ שהמליץ ידבר אל סנחריב בנוכח, אומר אליו אתה החושב רעה על ה'! ממך יצא יועץ בליעל, ר"ל אסרחדון שיעץ בליעל לפרוק עול הוא יצא ממך, אתה סנחריב שהיית חושב רעה על ה' ושלחת מלאכים לחרף אלהים חיים, לכן כה אמר ה' אם (כן) נגוזו שלמים וכן רבים, לכן כן ועבר גם היועץ בליעל, ר"ל הלא במיתה זו שהיא מיתת שריפה נגוזו מן העולם שלמים ורבים ממחנה סנחריב, שהמלאך שיצא והכה במחנה אשור שרפן כולם כפי קבלת חז"ל לכן ועבר גם הוא יעבור על האש, (ותפס לשון העברה על האש, כי היה דרכם להעביר באש למולך, וסנחריב עצמו רצה לעשות כן לבניו שלכן הכוהו בחרב, כמ"ש (ישעיהו ל׳:ל״ג) במ"ש כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן, ור"ל שמיתה זו להשרף על המוקד מוכן לו מימי אביו), ועניתיך, מסב פניו אל ישראל, מה שעניתי אותך ע"י אשור לא אענך עוד, וזה נכון מאד אם נאמר שמעשה זה היה באסרחדון, שאז חדל אשור לענות את ישראל, ואם נאמר שהיה קודם לכן, עכ"פ חדל לענותם בעת ההיא שהיה דעתו להלחם עם ישראל ולענותם, וע"י חורבן נינוה נבטל עצתו בעת ההיא:

כן רבים וכן נגוזו. שני כפ"י הדמיון, ר"ל כמו שהם רבים כן נגוזו מן העיר לפי' א', ולפי' ב' ר"ל כן רבים נגוזו, וכפל מלת כן להתעוררות המליצה, שהיה כן מכוון, והמליצה תצייר העברת אנשים ממקומם כגזה שגוזזים דבר ממקום חבורו, וא"ו ועבר לפי' הראשון הוא וא"ו ההשואה, כמו מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק:

אם שלמים וכן רבים וכו'. פ"ק דגיטין דרשו בהאי קרא אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה מהם צדקה וכ"ש כשהם מרובים וכן נגוזו כל הגוזז נכסיו ועושה מהם צדקה ניצול מדינה של גהינם וענתך לא אענך עוד שאין מראין לו סימני עניות ע"ש כל המאמר באורך ופירש"י ז"ל אם שלמים מצומצמין והכי קאמר אם שלמים מזונתיך וכ"ש אם רבים עכ"ל ומשמע דפירושא דקאמר הוא על הכתוב ויש להבין דקרא קאמר וכן רבים והוא קאמר וכ"ש ובשלמא בש"ס דקאמר וכ"ש כשהם מרובים אפשר דלאו לפירוש הכתוב קאמר אלא קושטא קאמר דמצומצמין יעשה צדקה וכ"ש כשהם מרובים אבל רש"י ז"ל נראה דפירוש הכתוב מפרש. ועין רואה דהש"ס קאמר וכ"ש שהם מרובים ורש"י כתב וכ"ש אם רבים כדכתיב רבים. ותו צריך להבין אם שלמים תיבת אם לכאורה צריך ישוב גם תיבת וכן נגוזו תיבת וכן נראית טפילה. ואפשר לישב הכתוב לפי דרשא זו. ונקדים מה שפירש הרב מהר"ר יעקב שטרימר ז"ל משנת תן לו משלו שאתה ושלך שלו פירש דמה שצריך לפרנסתו הוא שלו כי ה' נותן לחם לכל בשר והיתר על פרנסתו של הקב"ה וז"ש תן לו משלו מהיתר על צורכך שהוא שלו ולפי האמת גם מה שאתה צריך לפרנסתך שלו זהת"ד בקיצור נמרץ וזהו שאמר אם שלמים וכן רבים פירוש אם האדם יבין דמה שצריך לו והיתר הכל מהקב"ה וזהו אם שלמים מצומצמין וכן רבים שוים בעיניו שהכל מה' וכן כפ"ז נגוזו שיעשה צדקה בין אם הם מצומצמין בין מרובין אז ניצול מגהינם וכן לא יראה סימני עניות ודוק כי קצרתי:

ואמנם אומרו כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים פירושו כפי תרגום יונתן אם יהיו אנשי נינוה שלמים ומסכימים בעצה והסכמה אחת וכן אם יהיו רבים מאד, וכן אף אם גוזזו את חדקל ועברו את פרת לצור עליך ירושלם לא יצליחו שהרי עניתיך ולא אענך עוד על ידו. ורש"י פירש ואליו נמשכו שאר המפרשים אם יהיו אנשי נינוה שלמים בשלום עד היום הזה וכן אם רבים כן יהיו נגוזים שאני אגיזם ואעבירם ואתה ירושלם לא תירא עוד מאשור כי אם עניתיך על ידו לא אענך עוד. וקשה לפירושים האלה כולם אומרו ועניתיך לא אענך עוד על ירושלם כי זה לא נתקיים כי נבוכדנצר עצמו שהחריב נינוה החריב את ירושלם ומה שרצו המפרשים לתקן זה על ידו לא נזכר בכתוב וכמו שזכרתי בשאלה הג'.

ועניתיך לא אענך עוד. אענה אותך בפעם הזאת כלה ונחרצה ולא אזקוק לך עוד ורבותינו דרשו לענין מעשה הצדקה במסכת גיטין אך אינו על סדר שאר הנבואה:

וכן רבים. וכמו כן רבים הם במספר וכן נגוזו ועבר כן יהיו נגזזים במהרה ועבר כל חילם וכחם וכן אמר ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו':

וכן נגוזו. ר״ל אעפ״כ יהיו גזוזים ונכרתים כאשר אמרתי ועבר העם מן העולם:

וכן נגוזו. הוי״ו היא במקום אעפ״כ וכן הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם (משלי ל׳:כ״ה):

ועבר - כמו מקרה שעבר ולא ישוב.

והנ"ל בזה הוא שמפני שיונה ניבא עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת וכאשר הטיבו מעשיהם ונשלמו בדרכיהם ניחם השם על הרעה אם מפני שלמותם שעשו תשובה כמו שאמר וירא האלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם ואם מפני רבויים כמו שאמר ליונה ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא וגומר, לכן אמר נחום שנבואתו זאת לא ינחם ממנה ולא ישוב לאחור כמו שניחם על נבואת יונה כי אע"פ שיהיו שלמים בתשובתם וכן רבים יותר משתים עשרה רבוא כן יהיו נגוזים ונחרבים ע"י נבוכדנצר ועבר ר"ל עם נינוה יעבור ממעלתה ומציאותה ולא יהיה לה עוד שם ושארית, וכנגד נינוה אמר ועניתיך לא אענך עוד כלומר פעם אחת אעבור ולא אשנה לך לפי שבפעם הזאת כלה ונחרצה תהיה עליך ולא אזקק לענותך עוד והוא ע"ד מה שאמר למעלה לא תקום פעמים צרה, והותרו עם מה שפירשתי בפסוק הזה השאלה השנית והשלישית:

ועניתיך. ואם עניתיך על ידו כי כל ארץ ישראל כבש זולתי ירושלם לא אענך עוד לא אענך עוד על ידו כי הוא וכל חילו יכלו:

ועניתך. ר״ל אענה אותך בתכלית העינוי והאבדון עד שלא אצטרך לענות אותך עוד כי בפעם ההיא תכלה מכל וכל והוא דוגמת אמרו לא תקום פעמים צרה:

נגוזו. מל׳ גזוזה וכריתה:

ועניתיך לא אענך עוד - על ידו.

וענתך. מל׳ עינוי וצער: