Commentary for Proverbs 31:21

לא תירא לביתה. לבני ביתה:

לא תירא. בגדי שני אמ' זה מצד אח' להורו' על חריצות' לקנות מה שיצטרך מההון ומצד אחר אמ' זה להיות מה שתכין אל השכל מהמוחשות רחוק מלהתעות השכל והנה עשתה לה מרבדים וקשוטים במדות:

לא תירא וגו' הנה דרך נשים עשירות להדר את במהם כחתן יכהן פאר בלבושי משי ורקמה כבני מלכי' והנה לא זו הדרך לאשת חיל כזאת פן יגבה לבם ויבעטו ואשר לא טוב יעשו ומה גם אם יזדמן להעדיף על החביב יותר מהזולת כי הלא כמקרה אבינו יעקב גם היא יקרנה וקשה כשאול קנאה איש באחיו ועשו רעה ע"כ בא ואמר דע אפוא כי לא הלבישתם משי רקמה אך שני ולא להיותם מאדמים ומהודרים בלבוש נאה מן להיות בטוחה מיראת קור ושלג כי השני יחם להם כנודע כי אין לך בגד מחמם כשני וזהו לא תירא כו' לומר למען לא תירא לביתה משלג זו היא הסבה כי כל ביתה לבוש שנים ולא לסבת הדור ושמא תאמר הלא ממוצא דבר יצא דבר בלתי מתוקן כי לא יבצר יתהדרו בשני התולעת ויתגאו או תהיה קנאה ביניהם לזה אמר כי כל ביתה כו' לומר ראה נא חכמתה כי לא בלבד השוותה הבנים למנוע קנאה כי אם גם כל ביתה שכולל גרי ביתה ואמהותיה יחד כלם כאיש אחד ובשווי א לבוש שמם וזה אמר לבוש לשון יחיד ולא אמר לבושים לרמוז השווי וא"כ בטלה הגאוה והקנאה בזה כי הלא כראותם צאצאיה כי יחד סביבותם נערים משרתים ואשר משרתם שוים בלבושם מקטנותם הלא חכמו ויאמרו כמונו כהם:

לבש. כ"א לבוש מן הבגד, וי"מ לבוש בשנים.

לא תירא. לא תפחד בעבור אנשי ביתה מקרירות השלג כי כ"א מאנשי ביתה מלובש במלבוש צבוע תולעת שני כי צבע השני שהוא אדום טבעו לחמם מאוד:

לא תירא. לא תפחד בעבור אנשי ביתה מקרירות השלג כי כ"א מאנשי ביתה מלובש במלבוש צבוע תולעת שני כי צבע השני שהוא אדום טבעו לחמם מאוד:

משלג. מצינה:

לא תירא, והגם שנתנה מלבושיה אשר ארגה לעניים ואביונים, לא תירא בעבור בני ביתה מעת השלג שלא יהיה להם כסות בקרה, כי כל בני ביתה לבושים שנים:

ושנים, מענין תולעת שני, והריק"ם פירש בגדים שונים:

לבוש שנים. בגדי צבעונין:

לא תירא, מעת השלג, שהוא מליצה על המות, כי חיי האדם הוא החום הטבעי ומרוצת הדם, ועם המות בא השלג והקרירות והקרח וקפאון הדם, והגם שיופסקו חיי הגוף לא תירא על ביתה שהם כחותיה הנפשיים שישארו בלא לבוש, כי כל ביתה לבוש שנים, שאז תתלבש מלבושים שונים מתורה ומצות שעשתה שהם נעשים לבושים רוחנים אל הנפש:

לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים. ומצינו שכתיב (ישעיה א',י"ח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ומזה נראה שעיקר השבח הוא שלג, אך הענין בזה כי שלג איתא בזוה"ק (בראשית ו':) ביום השלג ביומא דגרמו חובין ודינא אתדן לעילא מעם בי דינא עלאה ועל דא כתיב לא תירא לביתה משלג דא דינא עילאה אמאי בגין דכל ביתה לבוש שנים. והיינו ששלג רומז ליראה וכמו שמצינו בפרקי דר"א (פרק ג') ששלג היה קודם שנברא הארץ והיינו בלא ישוב ולכן איתא בגמ' (שבת פ"ט:) אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו, כשלג ילבינו, כי שנים רומז על תקופות וסדר, והיינו אם יהיה קטרוג חס ושלום וידמה שהאדם עשה חטא בזדון ובתקופות, אז יאיר השי"ת שזה המעשה לא היה רק מתוך יראת השי"ת וזה כשלג ילבינו, אבל במקום שיתגבר יראה על האדם עד שאין בכוחו לסבול יאיר לו השי"ת תקופות. וכן לענין גמול מעשים טובים אין כל כך שילום שכר לעושה בלי סדר ותקופות, אבל מעשה הנעשה בכוונה ובסדר ובתקופות ובישוב הדעת אז יש להמעשה שילום שכר, וזה לא תירא לביתה משלג מכל כך דינים, כי כל ביתה לבוש שנים ולכן מסיים מרבדים עשתה לה, שיציעו להם מאמרי השי"ת כמו מרבדים לחזוק דעתם שלא יתבטלו מחמת היראה עצומה רק יאיר להם תקופות.